בננות - בלוגים / / לונדרס
משוטטת
  • מאיה וינברג

    נולדתי בעיר אחת וגדלתי בעיר אחרת. עשיתי שירות צבאי מלא, למדתי, סיימתי בתואר דוקטור, התחתנתי, ילדתי. בדרך קרו דברים נוספים. כעת אני כותבת, מדברת עם חיות, מתרגלת יוגה בשיטת איינגר ומשנה את דעתי לעיתים תכופות. תמיד אני משוטטת בעולם. שוטטות הוא מושג שפותח על ידי בודלר. ה-flâneur על פי בודלר הוא אדם שמהלך בעיר כדי לחוות אותה. כעת (2012-2013) אני משוטטת בפריז . בשם העיר היפה החלטתי לפתוח את הדלת, טקסטים ותמונות.

לונדרס

מאז שחזרנו לעיר גשם יורד. זה התחיל במונסון, גשם לבן ממש וממשיך מאז בלי הפסקה. הו פריז הרטובה.

לונדון העיר, במרחק שעתיים נסיעה בלבד  (מתוכן רק עשרים דקות במנהרה, מתחת לים הגועש) והנה לך פלנטה אחרת. מפליא עד  כמה לונדון נקיה והאויר בה טוב. קרה ויקרה. הפארקים רחבים ומזמינים והדשא אינסופי ופתוח לכולם. אין הומלסים ברחובות הממלכה. מכל השטרות והמטבעות אליזבת מחייכת בחזרה ( קצת פשיסטי הקטע הזה). כאן נגמר האיחוד האירופאי ומתחילה הממלכה המאוחדת. היוניון ג'ק  מה נשקרא

הם כל כך חביבים הבריטים (the brits). מצחיקים עם האוטובוסים הדאבל דקרס אדומים (היברידים אגב) ותאי הטלפון האדומים לא פחות (מי משתמש בהם אני תוהה? כאן  לפחות מתגוררים בהם ההומלסים בגשם, מזרון, שמיכה וקרטוניה ).  אפילו חובבי ילדים הבריטים , אפילו במסעדה. במוזאון הילדות של ויקטוריה ואלברט בשירותים יש כיורים ומייבשי ידיים מותאמים לגובהם. ובכלל מוזיאון הילדות של  A&V  הוא מוזיאון הילדים הכי יפה מסוגו שראיתי. אין בפריז אחד כזה . לונדון, עיר הולדתו של פיטר פן ועיר מגוריו. סירת הפיראטים הגדולה ותיבת האוצר שם עומדת, ב- peter pan land . הגן  הוקם לזכרה של דיאנה ונכרת בו אהבת ילדים ואהבת טבע ואהבתם אל הנסיכה שהייתה. לונדון של הסנאים ועצי האלון המכושפים, כל הברבורים הם רכוש המלכה.

הטיוב שלהם מצחיק. לקוים יש שמות והנסיעה מצריכה ניווט בסיסי לפי שושנת הרוחות. העיר העצומה נחלקת לצפון דרום מזרח ומערב. ככה זה שאתה אקס אמפריה של מעבר לים, זה  פשוט נדבק. במנהרות המוארות והנקיות יש שלטים שמזכירים מדי פעם keep left to .במעברי החציה שלהם האיש הירוק הולך לכיוון ההפוך מהכיוון בו הולכים תמיד האנשים הירוקים. מצחיק נורא. ובגנים יש רמזור מותאם ללחיצה מגובה הישיבה על אוכף הסוס. האנגלית הבריטית נעימה כל כך לשמיעה וכל כך מובנת שזו שערורייה ממש למול הצרפתית. ומרוב שאני מרגישה בחוּ"ל שבתוך חוּ"ל ומרוב שאני זרה, דווקא הצרפתית  הארורה נפלטת מפי.

וטרם ספרתי בשבחי הביביסי. ארבעה ערוצים להם והאחד טוב מהשני. השיא אם כן הוא בערוץ ארבע בסרטי הטבע והתעודה. והכל באנגלית, זה מעורר קנאה. מרכז היוגה של איינגר בעיר הוא המרכז הכי יפה ומצויד שראיתי .שני אולמות תרגול רחבים ובכל אחד מהם  קיר אחד שהוא כולו חלון . בתקרה הגבוהה פתוחים ריבועים של זכוכית לתרגול תחת תנועת השמיים , כמה יפה לנשימה. המורה ריצ'ארד (בבקשה לומר במבטא) נכנס בשעה היקוצה (הבריטס לא מאחרים)  גינג'י וגבוה נורא, אולי בן שישים ואולי יותר מתרגל כמו חתול. אולי הגזמתי עם השיעור מתקדמים הזה אני תוהה. אני מפגרת אחריו בפאנן ובכלל די גרועה  ומאידך גם הכי צעירה בשיעור. זה היופי של היוגה הזו. הזמן רק משביח אותך ומוטב להשביח כאן במרכז הזה.לראשונה עוברת בי מחשבה על הגירה.

אבל מזג האויר הזה, איך אפשר לחיות אתו? וגם אי אפשר להתרגל חזרה לגודל של כוסות הקפה. ההפוכים שלהם ענקים ועם קקאו מלמעלה. הפריזאים היו מתעלפים. והכל נסגר מוקדם נורא. לילה לבן במוזיאונים , שנקלענו אליו  ביותר מזל משכל כרגיל, פותח את שעריו עד עשר וחצי. עשר וחצי בלילה. באמת התפרעות. מופע מוזיקה אלקטרונית מתחיל בשבע בערב. מה זה? באחת עשרה הברמן באמת מצלצל בפעמון והבירה נמזגת  בפעם האחרונה. הפיינט האחרון הכוונה. לבירה הטובה והזולה, על אלף סוגיה, אפשר גם אפשר להתרגל. הבריטים כבר השלימו עם הגזירה והם פשוט מקדימים מאד להתחיל לשתות . 

נראה שהבריטים תורמים ומתרימים בכל הזדמנות. זה מוסד ממש מקובל. מה עם להתרים מעט את המלכה? בפריז זה היה נגמר בבעיטה. כאן משלמים מיסים גבוהים וסוציאליסטים ולא רוצים יותר לשמוע מילה. אצל הבריטים נראה שהכל royal  או society ואו שאתה member או שאתה not member וזהו זה. ומה הייתי נותנת כדי להיות member ב-royal zoology society .או סתם וטרינרית גאה במדינה בה אהבת הטבע  החי וסביבה היא ראשונה במעלה. אני נזכרת בצוות הבריטי שפגשתי בקמרון, של חוקרים ווטרינרים. היש ג'וב בעולם יותר מעורר קנאה? לגן החיות שלחתי את ניר עם הבנות לבד (מרוב קנאה)  ובטלוויזיה העברתי מיד  ערוץ כשראיינו את הווטרינרים של אגף הזוחלים. יש להם שני וטרינרים בגן החיות רק לזוחלייה שלהם. סתם, זה שקר, צפיתי בתוכנית עד הסוף והתמלאתי הערצה (וקנאה לחילופין).

רק לבריטים יש את הנשיונל ת'יאטר המעולה שלהם ורק להם יש את דיויד באווי (לא בואי ,באווי, הוא בריטי וכך קוראים לו בבריטית). ליומולדת 66 ויציאת האלבום האחרון מפרגנים לו תערוכה מטורפת בV&A. שלוש שעות של שכרון חושים באוזניות . כשעמדתי מול הדף הפשוט עם המילים של space oddity עמדו בעיני דמעות. אין ספק שבממלכה המאוחדת דיויד באווי  גם הוא המלך.

אבל כאמור יש בעיה רצינית עם מזג האויר חברים. מתי נראתה כאן בעצם השמש בפעם האחרונה? יתכן שהצוות הבריטי בקמרון הרחיק עד לשם בשביל השמש? הייתכן שזהו הבסיס לכל  חיפוש וכיבוש הארצות האובססיבי שהממלכה לקתה בו לפני מאתיים שנה? נקודה למחשבה.

חזרה בפאריז, בתחנת גארד נו נורד היציאה אל העיר היא נחיתה קשה. גשום לא פחות, נהגת המונית האפריקאית  שעלתה בגורל על ידי סדרן התחנה מחמיצה אלינו פנים. מפעילה את המונה ויוצאת לרוקן את תא המטען מהחפצים שלה שנוכל אולי להכניס שם את המזוודות. אין זכר לחביבות הבריטית שלא לומר לגודל המוניות. חמוצת פנים היא מחזירה אותנו לדירה. צרפתים ארורים, עיר אפורה. פתאום אני מתגעגעת לארץ נורא. אבל רק לרגע וזה חולף. אני חזרת אל החלון הגדול מול עץ הערמון, הוא כבר עומד בפריחה מלאה. חוזרת הביתה? זו מחשבה מוזרה. 

היום בגשם הנצחי, יורדת בחצות היום אל פינת הרחובות. מחכה למקסים, נהג המונית ששכחתי אצלו את הנייד העלוב שלי בדרך לגארד דו נורד כבר בהתחלה. מקסים המקסים מצא, סגר ושמר על הנייד שלי ללא פגע למשך כל הנסיעה. הרגיע אותי עוד מהרכבת ללונדון שהכל בסדר ושהנייד יוחזר. הודיתי לו בצרפתית הרצוצה שלי , הודיתי לאל שיש לי צרפתית רצוצה להסביר את עצמי והודתי למקסים בלי סוף בליבי. בתום עשרה ימים מקסים המקסים הבטיח ובא. סרב אפילו לקחת את שוקולדים שהבאתי לו עד שהבהרתי לו בצרפתית  שלא יתעסק  עם הפולניה.  מקסים שהזכיר שלא כל הצרפתים ארורים. אני מכירה לפחות אחד, נהג מונית אפילו, מקסים אמיתי.

 

 

 

3 תגובות

  1. אביחי קמחי

    ולמרות הכול, פסגת התרבות בעיניי

  2. אביחי קמחי

    ולמרות הכול, פסגת התרבות בעיניי

  3. מאיה וינברג

    אביחי יקר
    בפירוש אחת מפסגות התרבות..
    החל מתרבות הנהיגה, השיחה, ההתנהלות בתור, הדאגה לסביבה שסביבך..דברים פעוטים לכאורה וכה חשובים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג