בננות - בלוגים / / לידיעת הנוסעים לפריז -חלק ראשון
משוטטת
  • מאיה וינברג

    נולדתי בעיר אחת וגדלתי בעיר אחרת. עשיתי שירות צבאי מלא, למדתי, סיימתי בתואר דוקטור, התחתנתי, ילדתי. בדרך קרו דברים נוספים. כעת אני כותבת, מדברת עם חיות, מתרגלת יוגה בשיטת איינגר ומשנה את דעתי לעיתים תכופות. תמיד אני משוטטת בעולם. שוטטות הוא מושג שפותח על ידי בודלר. ה-flâneur על פי בודלר הוא אדם שמהלך בעיר כדי לחוות אותה. כעת (2012-2013) אני משוטטת בפריז . בשם העיר היפה החלטתי לפתוח את הדלת, טקסטים ותמונות.

לידיעת הנוסעים לפריז -חלק ראשון

 

(כתוב בלשון נקבה מטעמי נוחות, אך מיועד  לבנים במידה שווה)

אחת לזמן מה אני מקבלת בקשה מנומסת (יותר או פחות) לטיפ של מקומיים והמלצה מ"בפנים" על מסעדה טובה או משהו שווה לעשות בפריז. לרוב  ממש באילו המילים. משימה בלתי אפשרית לכל הדעות. ראשית אין מקום כזה פריז. יש עשרים רבעים מסודרים כשבלול. כל אחד אחר. יש שלושים וחמישה גשרים על הסן. למעלה ממאתיים מוזיאונים. מאתיים חמישים סוגים רשמיים של גבינה. עשרה סוגים של תפוחי אדמה. אינסוף פינות חמד, כיכרות שוברות לב, מונומנטים מהפנטים ומעט מדי זמן וכסף. בפריז הרי מוטב לגור שלא לומר לחיות! כמה שבועות, כמה חודשים, שנה, כמה שנים. וגם אז, tant a faire tant a voire כל כך הרבה לעשות, כל כך הרבה לראות. מהיכן נתחיל והיכן נסיים? מיד אני חשה באחריות הכבדה להצדיק את אהבתי הכנועה אל העיר, להיעשות למיסיונרית שלה. והרי אין לך דבר פחות פריזאי מזה.. לפריז הרי לא אכפת .אם תבואי או לא. אם תאהבי או לא. ובכל זאת, הנה אני מנסה..

פריז נועדה ליהַנות, לא פחות. היא בנויה כך, מתוכננת כהלכה להנעים. היא אוהבת תשומת לב, שוקולדים יקרים. היא אוהבת אומנות מכל סוג  ומקיימת אותה במאה פנים. היא מאמינה שבכל דבר יש אסתטיקה ושיטה. (השיטה הצרפתית כמובן. מוטב לקבל אותה בהכנעה, בכל זאת את הגעת להתארח כאן ולא להפך) .בכל מקום ימצא שולחן קטן וצמד כסאות לכוס קפה ואתנחתא. הבניינים המתולתלים, המונומטים המגאלומניים, הבחורות היפות עד הסח הדעת, המעדנים המגונים בחנות הגבינות, בבולנג'ר, בחנות היינות הם באמת בכל מקום. נתחיל מכך שהיכן שלא תתארחי, היכן שלא תבחרי לשוטט, כמה זמן שהגעת אל העיר- הרווחת. נשקת ברגליך לכף ידה הענוגה של העיר היפה בעולם. 


אתחיל מאילנות גבוהים ומהעברת אחריות למישהו אחר (גם זה דבר מאד צרפתי  לעשות). מדריך טוב וקטן שנתקלתי בו (ויש הרי כה רבים )  הוא פריז כאן ועכשיו בהוצאת העולם (בחיי שזה השם, מסדרת מדריכי לונלי פלנט.וחבל שאיני מקבלת איזו עמלה).הספרון הזה  נכתב על ידי קתרין לה נווה (את זה מגלה רק מי שמגיעה עד העמוד האחרון). הוא קטן ושובב ומוביל בדייקנות ובנאמנות למקומות שווים, מסעדות ודברים אחרים ומחולק לפי אזורים. פריז המתויירת של הרובע הראשון, פריז השחצנית של הרובע השמיני , פריז המגניבה של הרובע הרביעי, פריז הזקנה של הרובע ה16 , פריז המשתקמת של הרובע ה19, פריז המנותקת ברובע ה18 (מונמרטר) ,פריז ההיפסטרית של הרובע השלישי, פריז באוירת וילג' ברובע ה12 .השאלה היא תמיד אותה שאלה. מה  בעצם את מבקשת? מה תרצי לראות?

בשביל הנפש נהדר המדריך של יאיר גרבוז  "פריז תל אביב לשם ובחזרה". הוא די ישן (1996) אבל ברוחו הוא נצחי. גרבוז הוא מורה טוב  ל-art de vivre , אומנות החיים. וזה בפריז בעצם כל העניין כולו.  להתהלך לאט ובהנאה.

 אתרים אינטרנטים שווים וחשובים הם האתר של עיריית פריז, המתעדכן כל הזמן  בכתובת האינטואטיבית  paris.fr  .נכון, הוא בצרפתית אבל יש גם עמוד באנגלית (פחות מפורט) ואפשר לבחור מה נראה שווה ולתרגם בגוגל טרנסלייט ובתוכנות אחרות בניידים החכמים האלה שיש לכולכם .אתר שווה נוסף (והפעם יש ממש דף באנגלית) הוא sortir.telerama.fr. כעת תוכלי לראות בעצמך כמה דברים קורים כאן במקביל. פריז מתוכננת כך שאי אפשר לבלוע בה הכל. עם זה מוטב מראש , בצער, להשלים .הזיני את התאריך, האזור, תחום העניין והנה זה בא. מוטב להתחיל בחיפוש מהארץ ומוטב לקנות כרטיסים מראש ויש חיבה והבנה לכרטיסי אשראי זרים. אתר נחמד  נוסף  הוא של פריזאית לשעבר ופרנקופילית בהווה והוא פריזאית- המדריך הסודי.parisait.com.  עוד אתר חמוד למוזיקה וחיי לילה בעיר הוא lylo.fr לפי סוג מוזיקה שאת אוהבת והאזור בו את בעיר. האמת שהעיר פתוחה ובטוחה להגיע בה מכל מקום אל כל מקום במטרו, באוטובוסים ובקווי הלילה. כאן המקום להכיר את האתר של התחבורה הציבורית (שיש רק להתקנא בה)  ratp.fr .אל תיבהלי ממנו, הוא צבעוני וידידותי ויגלה לך אפילו מתי האוטובוס הבא מגיע לתחנה הקרובה אליך כך שלא תצטרכי לצאת מוקדם מדי מבית הקפה להמתין . ואם בתחבורה ציבורית עסקינן מוטב לקנות (בכל תחנת מטרו אפשר) כרטיסיה של עשרה כרטיסים בודדים. הם טובים לכל אמצעי תחבורה בכל שעה ומניסיוני לא משתמשים יותר מאשר בשניים שלושה כאלה ביום. חבל לקנות את החופשי-יומי, הוא מצדיק עצמו רק משש נסיעות ביום ומעלה ומאמץ כזה אני לא ממליצה אפילו לתיירת שזו לה הפעם הראשונה.

 

7 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    תודה רבה. מאיה.
    רשמתי הכול. מקווה שלא אלך לאיבוד … בעצם כן. גיליתי כשאתה הולך לאיבוד אתה מגיע למקומות הכי מקסימים בעולם. ונראה לי שפריז זאת עיר מצוינת ללכת בה לאיבוד.
    לפני שנתיים בלונדון. נמאס לנו ללכת לסוהו לאכול אוכל אסיאתי. וכידוע הבריטים לא מצטיינים באוכל שלהם. חיפשנו משהו ליד המלון וכלום. כמה מטרים לפני המלון היה בניין ישן. עמד שם טיפוס שנראה לי כמו טורקי והצביע לגרם מדרגות אפל (כמו זה שבסרט נהג מונית, במקום שהסרסור גובה כסף) היססנו. בסוף אמרתי. יאללה מה יש להפסיד. ירדנו לאולם ענקי. עם מראות וקריסטלים ישר ליום הולדת של מישהי. טורקיה הגרה בלונדון. איזה אוכל. איזה מוזיקה. איזו רקדנית בטן (פעם ראשונה דחפתי למישהי כסף לחזייה. אחרת היא עלולה להעלב. לא כדאי. במיוחד שהיה לה איזה קטע עם חרבות) זו הייתה החוויה הכי חזקה מלונדון והיא לא עלתה לנו גרוש וגם האוכל היה כל כך זו.

    זהו. החלטתי שאני הולך לאיבוד. למרות שיש לי הרגשה שאם מחליטים מראש, זה לך ילך. לא ילך לאיבוד.

    • מאיה וינברג

      שמעון יקר
      זו רק הרשימה הראשונה
      המשך נוסף יבוא
      תודה.אתה מצחיק. זו תכונה נפלאה. נעים מאד..

      • שמעון מרמלשטיין

        תודה על המחמאות, מאיה.
        נראה לי שעד יולי. בעזרתך, אני אכיר את פריס כמו את כף ידי.
        (בעצם כמה אנחנו מכירים את כף ידנו? … אנחנו רואים אותה מהצד הלא מעניין בדרך כלל. הצד המענין זה הצד עם טביעות האצבע. החותם האישי והמלכותי שלנו. כל ממזר מלך:)

  2. תודה תודה. לפני נסיעה לפריז. רושמת את כל ההמלצות וגם מעבירה לינק לחובבי פריז האחרים

  3. תודה רבה על הפוסט המענין – נהנהתי לקרוא.
    מעבר לפוסט – אהבתי את הבחירה לשוטט דווקא בפריז.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג