רשמים מהעיר

גשם

עדיין כאן. באנונימיות המבורכת של העיר. באור בין ערביים אינסופי גם בשעה עשר בלילה. בבניין האוסמני מסולסל מרפסות וגבוה תקרה. שוב רצפת העץ, שוב החלונות הגדולים. בכל מקום אחר זה היה נחשב לקלישאה, לפארסה. כאן זה מותר ומקובל. אני חוזרת אל העיר כמו אל אהובה ותיקה, בסוף כל המסעות חוזרים אליה. מדרגות עקומות בנות מאתיים שנה, זרם המים המגוחך. המדרכות ...

קרא עוד »

מחוץ לעיר

  נדמה שמעולם לא היינו מחוץ לעיר כל כך. חמישה ימים לחוף הים ועשרים יום באלפים המושלגים מוחקים במח צר התפיסה שלי  כל זיכרון או תחושה מהעיר, מהר עד כדי אכזבה. פריז נדמת רחוקה כמו חלום, כמו קלישאה , כמו זיכרון עמום שיכול לעלות בכל מקום בעולם בכל רגע. אני כזו נמלה. תמיד הייתי נמלה. בזהירות מחושים ותפיסה המוגבלת למה ...

קרא עוד »

בון וויקאנד, בון ואקאנס, אורווא

הזמן הפריזאי הולך ואוזל. מזה כמה שבועות שאני מתהלכת בעיר ומחשבת לעצמי, האם זו הפעם האחרונה שאני מבקרת במקום הזה? יהיו עוד פעמים, זו פריז. תמיד חוזרים אליה ובכל זאת. אני מתגעגעת אליה בעודי מתהלכת בה. זה טיפשי ועצוב. אני חולפת על פני דוכן הממתקים הוותיק  בסן ז'רמן. זה אולי ליבה הטהור של העיר. בלב המהומה, בכניסה לתחנת המטרו של ...

קרא עוד »

לה ליברטה

  לה ליברטה  ,הדברים הקטנים ג'ורג' מוסטאקי נפטר לא מזמן, לקח איתו אל מתחת לאדמה את הזכות על היפה שבשירים על חירות ואובדנה. לה ליברטה הוא גם שמו של בר במספרים הגבוהים של פובור סן אנטואן. מקום רדיקלי, מה יש לומר. היחיד שתמיד פתוח בחלק הזה של השכונה. מקדשם של האלכוהוליסטים הכבדים, המשוררים היחידים, מעט מאד נשים מהוגנות  וגם ריקודים ...

קרא עוד »

פרנקופילה

  אנשי הלילה : אוונט גארד רדיקלי המשוטט הוא מי שמתרגל את החללים הציבוריים החדשים במצב של סקרנות וחושים מגורים: מגלה את הזמנים האורבניים.  בעוד שהוללות בעיר במהלך היום הולידה את המונח le spleen   (הטחול, הקדמונים האמינו שההומור השחור מקורו מהטחול), שהרי רגש המודרניות מזדקק כשהלילה נופל והיות הלילה מעורר השראה בכל האמנים הפריזאיים : בלזק, הוגו, בודלייר, שופן, קוּרבֶּה ...

קרא עוד »

העיר יוצאת מדעתה

הגשם פסק. מבול חשוך שכזה עטור ברקים ורעמים לא ראיתי בחיים שלי. גם לא בתאילנד או בגואטמלה. אוראז' (AURAGE) הם קוראים לזה.שבר ענן בן כמה שעות. או מיני סופה.בקר רטוב, מגפיים גבוהים לָבָּנוֹת ומטריות עליזות. אני דוחפת עגלה ריקה והן הולכות לצידי בקצב חילזון. בפנייה ללדרו רולן, בפינת הסופר מונופרי (c’est Super!) ספק סָפָּק ספק קבצן  מושיט לכל אחת מהבנות הפתעה ...

קרא עוד »

קינה ראשונה

  פריז מחשבת להתחמם. בשני ליוני כבה החימום המרכזי. מהיום הזה חרדנו והנה בא. בבקר רק עשר מעלות בחוץ והיום יתחמם אבל רק לאיטו. אני מציעה לבנות מעיל קל יותר אבל הן מתקנות אותי. חכמות ממני. אנחנו יוצאות אל הרחוב הסואן עם רמזים לשמש. עוצרות  בבולנג'ר לבריוש א טט (עם ראש) לאמא, בריוש א סוכרה לאיה ופטיט פאן שוקולד לטל ...

קרא עוד »

עיר הא(פ)ורות

 גשם בהפסקות. האביב מתחמם וממיס את השמיים. סוף סופו של חודש מאי, גשם כבד וחורף של ממש, בוא נודה, במונחים ישראליים. הפריזאים מצקצקים בלשונם ומגדפים את מזג האויר. העדר השמש הופך אותם לנרגנים אפילו יותר מהרגיל .זו באמת שערורייה .הסן זורם ביתר שאת, כבר קרוב לעלות על גדותיו. בחנויות מוכרים בגדי ים ופראו תואמים במחיר מלא. לפחות  לחנויות הגיע הקיץ.. ...

קרא עוד »

השמש אבדה

  הפריזאים סביבי חוזרים ואומרים אומרים נפלתם על שנה עם אביב נורא וחורף אינסופי.  שלוש עשרה מעלות וגשם בלי הפסקה כל השבוע זה לא עסק בסוף מאי. הרי יש גבול לכל תעלול. אבל אני זוכרת היטב את המודעה שנתלתה על העץ בשנה שעברה  le soleil  perdu.השמש אבדה! נראה שהחורף לא מסתיים כאן לעולם, אומר לי יונתן. הוא כבר יודע אחרי כמעט עשרים ...

קרא עוד »

לונדרס

מאז שחזרנו לעיר גשם יורד. זה התחיל במונסון, גשם לבן ממש וממשיך מאז בלי הפסקה. הו פריז הרטובה. לונדון העיר, במרחק שעתיים נסיעה בלבד  (מתוכן רק עשרים דקות במנהרה, מתחת לים הגועש) והנה לך פלנטה אחרת. מפליא עד  כמה לונדון נקיה והאויר בה טוב. קרה ויקרה. הפארקים רחבים ומזמינים והדשא אינסופי ופתוח לכולם. אין הומלסים ברחובות הממלכה. מכל השטרות והמטבעות ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג