יום יפה בבית הקפה. בלונדינית יפה אחת מספרת על כפיר אחד. מעשנת סגריה מגולגלת שנדלקת וכובה לסירוגין. איך התעכבה להם הטיסה, איך נחתו לטיסת המשך באחת ממדינות האמירויות, איך יש להם טיסת המשך בשבע וארבעים. איך נתקעו בשדה והדרכונים של כולם בערימה ואבא של כפיר אומר: לך תסמוך על ערבים. המח שלי ריק כמו בקבוק אחרת לא הייתי מקשיבה והשיחה ...

החיים האלה. תזרקי אותם מהדלת והם יכנסו דרך החלון. תרדפי אחריהם ברחוב והם יחמקו מיד. ישנו צורה. יהיו דבר והדבר ההופכי לו באותו הזמן. תחשבי שאת יודעת, כבר ראית, כבר למדת, כבר הבנת ושוב הכל נשמט, משתנה, מתפרק ונבנה לדבר מה חדש. מעטים הדברים שהינם כפי שהם. אם בכלל למשל החורף, כבר נפרדתי ממנו. כבר סיכמתי ביני ובין עצמי שלא ...

שם עגמומי לפוסט הנכתב בראשית האביב. אך נדמה שהאביב מתחיל. השמיים מכחילים ברצינות. עץ האבוקדו העירוני שלנו מסוחרר מפריחה לבנה ואינטנסיבית. כליל החורש בחלון השני כבר מחליף דור ראשון של עלים ירוקים בצהובים. הוא היה הראשון ללבלב בשיא החורף (אם היה שיא לחורף הזה) וכעת תורו לנוח. רק עץ האזדרכת הזקן עומד בסרובו ללבלב ואני תוהה האם איננו זקן מדי ...

יש ימים שהגורל קורא אותךְ לסדר. אותו גורל אקראי, מרובה פרטים, חסר התעניינות או  צדק, אותו גורל עיוור קורא בשמךְ. דבר מה חוזר וחוזר וחוזר עד שלא ניתן להימלט ממנו עוד.  בבקר הלכתי לראות דירה בבלוך פינת בארי. דירה ריקה של איש מת, כרגיל. זו חוויה מטלטלת כל פעם מחדש. עומד עורך הדין או אחד היורשים והדירה עדיין עומדת על ...

כשפים שונים ומשונים. תנועות נסתרות, כוחות בלתי נראים. דבר מה כאן ופתאום שם. אני מסתובבת לאחור ומשהו אינו עומד על מקומו. דבר מה לא יאמן קרה. לא פחות. באישון לילה ואולי לאור היום ולעיני קהל. העוברים והשבים ממשיכים כרגיל. תמיד בתוך הבדידות הזו, של העיר הגדולה. של הרואה ואינו נראה. (אני שומרת על אסקפיזם טהור. אף לא מילה על משפחה ...

שבוע אחרי שחלף, אפשר לנקות את צג המחשב מהקובץ ימי שירה במדבר. לוקח זמן לבוא ולהיכנס אל המדבר ולוקח אף יותר זמן לשוב ממנו. אפילו שחזרתי עם צאת השבת, מחצית השבוע הזה עוד הייתי שם. השירים שקראתי –שם נשארו. מהדהדים בין צלעות הגיר של הוואדי, ביחד עם מילים רבות של משוררים אחרים. היובש שבאוויר שומר אותם לנצח. אין מקום הולם ...

סתם כך. חריץ ירח. ראש חודש טבת. קר אבל במידה. לילה בהיר. שנה חדשה. אין הבדל גדול בתחושה פרט לבאז שמרימים כלי התקשורת. שנה חדשה מאחלים אחד לשני ברחוב. גם זה כבר פסק. שוב שגרה. חזרה לספירת הירח. חורף ישראלי. פריחת כלניות בצנצנת. האם פורחות כבר בשדות של צפון הנגב? במנחת מגידו? בתל אביב אין כל סימן. לא ניתן לדעת. ...

  גשם בלי הפסקה. חורף אמיתי פרץ כמו מלחמה. גזרי עצים על המדרכה. פגרים של מטריות  שבורות בפחים.בגשם הזה רק החזק שורד. קר לצאת הלילה, אני מקריאה בערב שירה. רק גברים אנגלים וכלבים משוגעים יוצאים בערב כזה החוצה, אני נזכרת במשפט משיר אבל לא מצליחה להיזכר בשיר עצמו. חמושה במעיל הפוך מפריז , מחושלת מהחורף האירופאי, אי אפשר להפחיד אותי ...

מה יש לדבר. העולם הסטנדרטי מוזר, הולך ונעשה מוזר יותר. אולי זה הפיכחון המופרז באויר השטוף של דצמבר. דברים לא עושים הגיון. ואולי אצל כולם זה ככה הגדולה רגילה שחוגגים לה יומולדת בחנוכה. בגיל חמש לא ממש משנה לה אם השנה מעוברת או לא והיא מצפה (בלשון המעטה) לחגיגת יומולדת עד הנר האחרון. בוודאי שאני מתרצה, מרימה את הכפפה, את ...

    ערב כחול,  מזג האויר לא החלטי. שרב חורפי של שעות הצהריים חרט צורות מוזרות בעננים. בצהרי היום הם היו מפוקסלים ממש בשוליים. בערב באה שכבת ענן אחידה ,לבנה ואפילו כמה טיפות. מה זה הכח המאגי של מזג האויר על מצב הנפש? לפעמים נראה לי שזו התהודה של הריקנות הגדולה. בחלל  הפנימי למזג האויר יש השפעה גדולה. בפעמים אחרות ...