להיות neta פלג כתבת הצפון
יום הזיכרון. כמעט קיץ. נדמה לי שכבר 12 וכל כך חם לי. אני הולכת באוניברסיטה הריקה מאדם, כמעט. שכחתי שהבניינים, או המתקנים כפי שהם אוהבים לקרוא לזה בכרסות – סגורים. נראה שתלמידת הפר"ח שלי הבריזה לי. כמה מתאים ללקויי למידה. מקצוע טוב בחרתי לעצמי. אם ימשיכו כך אעביר את כל זמני בקבלת כסף על שיעורים שלא התקיימו.
יום עצוב היום וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה דייאט קולה לימון. יום עצוב למאות אנשים. דיכאון. שירי עצב ישראלים ברדיו, כאלה שמזכירים קיבוצים ושדות וסרטים בשחור לבן על הצבא. ממ מעניין איזה טעם יש לקולה. האם ממש מרגישים את הלימון או שטעם הלוואי של משקאות הדייאט לא הצליח להתחמק גם הפעם מהבקבוק החדש על המדפים?
אחרי ריב קצר עם השומר שלא הסכים להכניס אותי לבניין אני מחליטה ללכת לדשא. בקושי רב אני סוחבת עצמי ואז אני רואה אותו. לא זה לא יכול להיות. אני רואה א ו ת ו. פה. באוניברסיטה. האם שיקר אותי כל השנים והסתיר את העובדה שהוא עושה תואר ראשון בארכיאולוגיה תת ימית?
ברגע הראשון לא זיהיתי אותו כי הוא היה על האופנוע אבל כשהוריד את משקפי השמש עיניו הירוקות צעקו אלי.
נ – מה אתה עושה פה? (רעד רעד דפיקות לב)
ד- היו לי..סידורים…לקנות משהו לאופנוע
נ- פה דווקא? ביום הזיכרון, הכול סגור את היודע
ד- כן..
אנחנו לא מסוגלים להביט אחד לשני בעיניים. אחרי כל השנים הללו.
הוא מסתיר משהו אני מרגישה. הייתכן שעקב אחרי עד לפה? שוב אני והפנטזיות הטיפשיות שלי.
פתאום נישמע קול. צפירה. כנראה שעכשיו 11
ד- זה יהיה מוזר…
נ- בהחלט. אני מחייכת
אנחנו עומדים אחד ליד השני כמו מפגרים. למה לי תמיד קורות לי כל הסיטואציות המוזרות האלה.
אני רוצה לגעת בו ולא יכולה. ואני יודעת שהוא רוצה זאת כפול ממני.
הסתכלתי מסביב. דווקא רומנטי פה שאין אנשים, אין מכוניות ולא צריך ללמוד האוניברסיטה הופכת מקום חביב ביותר. אי אפשר להתחמק מיערות הכרמל הירוקים. ואפשר ממש לראות את הים מהעבר השני.
נ- נו אז אתה גר עוד בזיו? (עם חברה המפלצתית שלך רציתי לומר)
ד – אה..כן
נ- אז מה חדש ככה? (אני מנסה להיאחז באיזושהי תקווה
ד- כלום הכול כרגיל. מה איתך?
נ- אתה נראה עצוב
ד- למה את חושבת ככה?
נ – אני רואה הכול. מרגישה…
ד- את מרגישה תשוקה עזה אלי ?
נ- היית מת
ד- הייתי מת לשכב איתך
נ- שנייה תן לי לחשוב על זה. לא נראה לי
ד- אני יודע שאת רוצה
נ – אלוהים מה אתה עושה פה? איך אתה מעז לבוא ככה ולהפר את סדר יומי? חוץ מזה לא יפה לחשוב דברים כאלה ביום אבל.
ד- נכון. את צודקת. אני עף מיפה.
נ- חרמן מפגר..
ד- צדקנית יפת נפש
נ- אני לא סובלת אותך
ד- גם אני לא סובל אותך. אני גם בכלל לא נמשך אליך
נ- אוף אתה כזה בלתי נסבל
ד- את חמודה (מתקרב ושולח את ידו לגעת בה)
נ- דורון
ד- מה
נ- אתה חושב שיהיה לזה סוף פעם?
ד- אני מניח שמתישהו העולם יתפוצץ כי כדור הארץ יתחמם וכל זה
נ- תפסיק.
נ- אני לא יודע. אני חושב שכן. לי יש חברה. את נוסעת לאמריקה.
נ- זה לא ישנה את מה שאני יודעת. ותמיד ידעתי.
ד- דברי אלי
נ- שאהבת אותי
ד- שותק(בקול רועד). חשבתי שאנחנו אמורים לקיים שיחת חולין
נ- טעית. אני לא טיפוס של יום חול.
ד- אני לא אפריע לך יותר.
מתרחק. אני רצה למכונת משקאות .
היית מתה