להיות neta פלג כתבת הצפון

יום הזיכרון. כמעט קיץ. נדמה לי שכבר 12 וכל כך חם לי. אני הולכת באוניברסיטה הריקה מאדם, כמעט. שכחתי שהבניינים, או המתקנים כפי שהם אוהבים לקרוא לזה בכרסות – סגורים. נראה שתלמידת הפר"ח שלי הבריזה לי. כמה מתאים ללקויי למידה. מקצוע טוב בחרתי לעצמי. אם ימשיכו כך אעביר את כל זמני בקבלת כסף על שיעורים שלא התקיימו. יום עצוב היום ...

החלטתי כי אין מנוס מלפצוח בדיאטת רצח או לפחות לאכול אוכל קצת יותר בריא. יש הטוענים כי אני מאוד רזה אך התיאוריה הזו עלולה קצת להיפגע לאחרונה. השמנתי וזה ממש לא מוצא חן בעיני! הדרדור התחיל עוד ממלחמת לבנון השנייה, בדיוק לפני שנה אם זכרוני אינו מתעתע בי, ואינו הצליח להדחיק מספיק. עד אז הייתי ילדה טובה , ממש טובה, ...

לכאורה כמובן. הכל שאלה של הגדרה.  לא אין זה אומר שגופי הפך עורו והפך לפתע לשכפול גופה של רותם סלע או אסתי גינזסבורג (אין שום סיבה לכך שבחרתי בהן, פשוט אלו השמות הראשונות של סלב כוסיות שעלו לי) פשוט, המציאות לעיתים עולה על כל דמיון. בעוד אני מהלכת ברחוב עם שמחת חיים כשל נמלה, כתפיים שמוטות ושעמום וריקנות טוטאליים מהחיים, ...