לאילה מוּטָב הָיָה לִהְיוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר בַּשָׁנִים הָהֵן. שנְּגִינַת סַקְסוֹפוֹן זְהוּבָּה תַּעֲטֹף אֶת לֵילוֹתֶינוּ אַךְ בֵּינָה לְבֵינֵינוּ הִשְׂתָּרֵעַ פַּרְדֵּס לְלֹא סוֹף וְקוֹלוֹת רָעִים הִתְלַחֲשׁוּ בּוֹ, נָשְׁבוּ כַּהֵד בֵּין עֲנָפָיו. נְעָרוֹת בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וְצוֹחֲקִים צָעֲדוּ בַּשְּׁבִילִים חָבוּקוֹת מַבָּטָן, מַטְאֲטֵא יָשָׁן וְדוֹקֵר סִלֵּק אוֹתָנוּ אֶל שׁוּלֵי הַחֻרְשָׁה הָרְחָבָה וְהָיִינוּ יוֹשְׁבוֹת וְתוֹהוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב עַל תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָבָק בָּעוֹלָם. לֹא פַּעַם הִרְחַקְנוּ ...
קרא עוד »