ליריבלוג
  • עדינה מור-חיים

    משוררת, מבקרת שירה, עורכת לשונית ומביאה לדפוס. שיריה ומאמריה פורסמו ב"דבר" "מאזניים" ו"מעריב". ב"פפירוס", הוצאת הספרים שליד האוניברסיטה וב"ספריית פועלים" ערכה בעיקר ספרי מחקר, סיפורת  וחינוך. בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בספרות-עברית ותיאטרון וכן מורה בכירה בהוראת כישורי שפה, כתיבה יוצרת ודרמה. חלק משמות הספרים שערכה, האדירה, התקינה או הביאה לדפוס: בהוצאת "דיונון": "הקבצן", נגיב מחפוז, בתרגומה של חניתה ברנד; "תשובת הרמב"ם, פרופ' גוטהולד אלייקים וייל, בתרגומו של מיכאל שוורץ; "סטייה חברתית", פרופ' שלמה גיורא שהם. בהוצאת ספרית פועלים: "אצל גנסין", צבי לוז; "קריאה כהרפתקה"; "קשיי כתיבה" ; "לאהוב לווייתן כחול", יהודית כפרי; "המוזיקה לעזרת הילד", גרשון פרייס; "עקבות פרעה בכנען", רפאל גבעון; בשנים 2008 עד 2011 עסקה בהעלאת חומרים לאתר של "איגוד כללי של סופרים בישראל" ואף השתתפה בחלק מתהליך ההוצאה לאור של חוברות "גג" וספרים שיצאו בו לאור בתקופה זו בעריכה, הגהה וניקוד. ספרים: 1. "הקו הלבן" . שירים יצא לאור בהוצאת "עיתון 77" בשנת 2008. 2. "הקול הנכון". לקט מאמרים ורשימות שנכתבו במוספים ספרותיים ובכתבי עת שונים. הוצאת "עיתון 77", 2012. 3. "המצב והרוח". שירים. הוצאת עיתון 77. אפריל 2014.

אני

אני

מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה
הוּא חַיָּה עֲרֻמָּה
בְּגַן כּוֹזֵב תַּחַת עֵץ
תַּפּוּחִים בְּשֵׁלִים.
אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁשּׁוֹכֵן בִּי
יְצוּר בְּעַל רָעָב קָבוּעַ
עַל דְּיוּנָה רְגִילָה
מִתַּחַת לְעֵץ קוֹצָנִי.

טעם ראשון

בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתִי חָזְרָה אַהֲבָתִי
אֶל עֵץ הַתַּפּוּחִים שֶׁלָּנוּ 
וְשָׁב טַעַם הַמֶּלַח
שֶׁזָּרִינוּ עֲלֵיהֶם
אַתָּה וַאֲנִי נוֹטְפִים
נְגִיסוֹת יְרֻקּוֹת
מַרְכִּינִים לְבָסְרָם
עַכְשָׁו רֶגַע הַפִּתּוּי וְהַשֹּׂבַע
רַק הַיּוֹם נַגִּיעַ בְּיַחַד לַבָּשָׂר הַלָּבָן
שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ
שֶׁבְּכָל הַיָּמִים שֶׁיָּבוֹאוּ
רְחוֹקִים נִהְיֶה בְּמִּשְׂחָקֵנוּ

זֶה מִזֶּה
 

13 תגובות

  1. שירייך יפים בעיני, עדינה. ברוך בואך למטע, ולמה לא הזכרת שהבאת לדפוס גם את ספר שירי הראשון לפני מיליון שנה?! על פי תמונת הבול – את בדיוק מי שהיית וכנראה גם תהיי. חיוך גדול.

  2. שלום עדינה
    ברוכה הבאה
    שירתך קרובה אלי
    אהבתי
    ותודה על שהסרת את שמי מרשימת הבלוגריות החדשות

  3. גיורא פישר

    שלום עדינה,
    אני מצטרף לדבריה של ענת: שיריך יפים בעיני.
    למה הכוונה במילה "לבסרם"?
    את מוכרת לי, אבל אני לא זוכר מאיפה -:)
    בהצלחה
    גיורא

    • שלום גיורא

      נחמד להיות במטע עם חקלאי משורר ומורה
      יש אפשרות פה לצמוח, לשורר וללמוד

      לבסרם לבוסר שלהם.
      כמו לכתלם – לכותל שלהם.
      בדקתי שנית עם רפופורט שהוא האורים ותומים בניקוד בימינו אלה, והוא אישר את הניקוד: הכף הדגושה הופכת ללא דגושה בהטייה.

  4. רות בלומרט

    ברוכה הבאה, בשירים יפים.
    להזכירך
    כתבת על ספר הסיפורים שלי "המלאך" ב"דבר" ע"ה…
    רות

  5. ברוכה הבאה. אהבתי את שני השירים (במיוחד את הראשון). הם עוררו את כל החושים…

  6. ברוכה הבאה
    הטעם הראשון שהטעמת אותנו עדינה – עדין !

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעדינה מור-חיים