רכבת החלב משוררת, תסריטאית

רָאִיתִי אוֹתוֹ שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי עַל מִטַּת בַּרְזֶל קְטַנָּה, פַּרְפַּר הַחֶדֶר הַכָּחֹל שָׁלַח אוֹתוֹ לָנוּחַ. הַלֵּב כְּבָר לֹא נִפְתָּח הַיָּד כְּבָר לֹא תִּקַּח מֵהַתַּפּוּחַ. גּוּף צֶמֶר הַגֶּפֶן עָזַב אֶתְרוֹג עַכְשָׁו. עֵינָיו מְצַיְּצוֹת מִבַּעַד לְוִילוֹן גְּלָאוּקוֹמָה, וְהוּא עוֹד מַרְגִּישׁ אִישׁ וְנִדְמֶה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עוֹד בְּאִשָּׁה. הִנֵּה כְּבָר לֹא קַיִץ, לֹא אָבִיב, לֹא חֹרֶף, לֹא סְתָו בִּי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁהוּא אֵינוֹ ...

  פְּרָלִין שֶׁלִּי, הַדְּמָעוֹת מְנַקְּבוֹת אוֹתִי. אֲנִי חֲסִינָה כְּאַדְמַת חַרְסִינָה בְּקוּעָה.   אַתָּה כְּמוֹ חֹר בָּאֹזֶן שֶׁנִּסְתַּם וּמֵת לְהִתְנַקֵּב שֵׁנִית.   מָכַרְתָּ אֶת קוֹלְךָ, חֲסַר־נְשִׁימָה כְּחִלָּזוֹן בְּלִי בַּיִת לַיָּדַיִם הָרַכּוֹת בַּתֵּבֵל. וַאֲנִי דְּיוֹ, נוֹצוֹת וָיַיִן, לְמַה אַתָּה מְחַכֶּה?   קוֹלוֹת שְׁפִיכָה, מְזִיגָה, בְּעִירָה, בְּתוֹךְ הַגִ'ינְס שֶׁלִּי, אַתָּה הַנַּרְקִיס בְּתוֹךְ הַכִּיס שֶׁלִּי.   פְּרָלִין שֶׁלִּי, תֹּאכַל אוֹתִי. הָאֱגוֹזִים שֶׁלִּי נִשְׁבָּרִים כְּשֶׁאַתָּה ...

    הִיא מֵתָה עִם הַבַּרְוָזִים בָּאֲגַם. לְאָן שֶׁהִסְתַּכְּלוּ, מָצְאוּ אִשָּׁה- בַּרְבּוּר עִם גּוּף כָּחֹל חָשׁוּךְ, וְעֵינַיִם שְׁחֹרוֹת עֵינַיִם שְׁבוּרוֹת.   וּבַבְּקָרִים הָרְטֻבִּים פָּרְחוּ בַּעֲנָפֶיהָ פִּרְחֵי דְּבַשׁ לְבָנִים, כּוֹכָבִים נוֹפְלִים קָרְאוּ לָהּ מוֹרִידַת הַשְּׁלָגִים.   וּכְשֶׁנִּפְתְּחוּ לָהּ הַפָּנִים מֵרֵיחַ הַיָּרֵחַ, הִיא שָׁקְעָה בָּאֲגַם עִם הַבַּרְוָזִים הָאֲפֹרִים, בְּדָמָהּ פַּרְפָּרִים.   וְלִי הָיְתָה יַלְדַּת כְּשָׁפִים, עִם מְצוֹפִים קְטוּעִים וְזִימִים שֶׁל דָּגִים.   ...

  שָׁמַעְתִּי אֶת הַזִּיּוּפִים וְהַתְּפִלּוֹת בשִּׁירִים שֶׁבָּאוּ מִירִיד הָעִיר הַגְּדוֹלָה. חִפַּשְׂתִּי אוֹתָךְ בֵּין תַּחֲנוֹת רַכֶּבֶת שְׁקוּפוֹת מְפֻזֶּרֶת מִבֶּכִי זַזְתִּי רַגְלַי עֲטוּפוֹת גַּרְבִּיּוֹנִים כְּחֻלִּים, לְהַסְתִּיר כַּמָּה יָדַיִם נָגְעוּ שָׁם וְרָאִיתִי אוֹתָךְ. בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ כְּחֻלָּה, רֵיחָנִית, רוקדת עם מִטְרִיָּה מִתְעוֹפֶפֶת  בָּאת עַל מוֹשְׁכוֹת גּוּפִי, הֵזַזְתְּ אֶת הַיָּד עַל הָרֶגֶל וְנָגַעְתְּ בְּצילו של הַלֵּב.