בננות - בלוגים / / הַנַּגָּן
מילים מבקשות להיכתב
  • נורית פרי

    נולדתי בתל אביב ואני מתגוררת בה גם כיום. מוסמכת לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. ספר שיריי הראשון "צלו של חלום" יצא בהוצאת עיתון 77. ספר שיריי השני "כמעט שקוף" יצא בהוצאת "עמדה". שיריי פורסמו גם ב"עיתון 77", "פסיפס", "זוטא " ו"כתובת". אני אחת מעורכי כתב העת האינטרנטי לשירה "פועם"

הַנַּגָּן

   
סוֹרֵר            וּמוֹרֵה
מְשׁוֹרֵר        וּמוֹרֵה
אֶת              הַדֶּרֶךְ
כְּמוֹ              חַצוֹצְרָן
הַהוֹלֵךְ          לִפְנֵי
וּנְחִילִים        בַּעֲקֵבָיו
סוֹרֵר            וּמוֹרֵה
מְשׁוֹרֵר         וּמוֹרֵה
פּוֹרֵט            מֵיתָרַי
בְּצִפֹּרֶן        חַדָה
עַד                פְּקִיעָה

8 תגובות

  1. יפה ההתכתבות שלך עם הכתובים בן סורר ומורה -ומשחק המשמעויות שהענקת למשורר: מורה מוביל סורר ופורט על מתרים עד פקיעה -פקיעת השיר. שיר המעורר מחשבות

  2. אומי לייסנר

    צמרר אותי, סוג של.

  3. "סורר ומורה/משורר ומורה" – שומעים מוחשית את הפריטה (המטפורית), אפילו תיפוף (של מסר האמת שמעביר 'הנגן'?). מעניין, נורית

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל