הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

  (בהתאם למצב הרוח הכללי הסורר כאן — תסלחו לי — אבל…) למה אף פעם אבל אף פעם לא יורד גשם בל"ג בעומר?  

  נעזוב לרגע את נזקי השמש — הכל באשמת האמא — וכן את נזקי האוזון — אני מוכנה אפילו להניח שרוב ההרס בוצע עוד לפני שהאדם היה מודע לגמרי להשלכות השליליות של מעשיו. אבל לכו תסבירו לי את העניין הבא: פעם פגשנו נער אשר סיפר לנו שאביו, שהיה חקלאי, סירב להכניס תותים אל ביתו. כל זאת, כמובן, על רקע כמויות קוטלי ...

אל תחשבו שלא נהננו בחוף. מה, אני בטוחה שהמלאכים חייכו עד שכאב להם הלסת כשראו את הילדים שלי מתענגים בגלים ואחר-כך מתחממים על הבטן בחול. רק כשהגענו הביתה הופיע האדום-אדום הזה, על הכתפיים ועל הגב והעף. איך? איך אני? דווקא אני? נתתי לזה לקרות? That night, I cried myself to sleep (אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית) ולמחרת ...

  מזמן כבר למדתי כי עונת המעבר בישראל משמעה יום-קר-יום-חם, זאת אומרת, מזג אוויר טמפרמנטלי (ולא שונה בהרבה מן המזג הישראלי הממוצע). אבל בעונת המעבר הנוכחית ההגזמה ניכרת, הרי עתה נהיה פתאום חם וקר באותו יום ממש. קחו לדוגמא אותו יום (העצמאות) שנסענו לים: הילדים חזרו גם מצוננים וגם שרופים. זה כבר נראה לי בלתי הוגן בעליל!  

בחג נסענו לים. חוף פרישמן, לא פחות. יותר ויותר, כשאני נוסעת לתל-אביב, אני מרגישה עוף זר. זה קצת כמו להיות יהודייה בחו"ל. כמה שנאתי להיות יהודייה בחו"ל, ולייצג את העם שלי בכל עת ובכל שעה. אם כבר, אני מעדיפה לחיות עם שלי – ולהציג את הדעה שכנגד.

  העניין הוא כזה: בישראל הלבוש האישי נעשה עניין פוליטי מובהק. פעם בא לבקר כאן בן-דוד שלי מקנדה ובשלב מסוים הוא שאל אותי סתם בשביל העניין מה משמעות ההבדלים בצורת הדוגמא שסרוגה לעתים על הירמולקה. אז התחלתי להסביר לו, על "קערות המרק" הלבנות עם הדוגמא מסביב, ועל הכיפות עם הדוגמא המתחילה באמצע ועד לשטוחות האלה, בגודל של מטבע, ועל איך ...

  "גם מחר לובשים כחול-לבן?" שאלה הבת הקטנה. "מה פתאום," ענתה הגדולה בקול המורתי שלה, "מחר זה יום העצמאות. ע-צ-מ-א-ו-ת, את מבינה? מחר את יכולה ללבוש מה שאת רוצה!" וואוו, איזו מחשבה יפה: "תתלבשו איך שאתם רוצים – כאן זה ישראל!"  

בהשראת הפוסט הסוחף של ענת פרי, הנה דבריה הסוחפים לא פחות של משוררת יהודייה אמריקאית, ונסה הידרי. מתאימים במיוחד לתקופה זו, אך כשרים לכל ימות השנה. ונסה הידרי http://www.youtube.com/watch?v=ubdGjzzJiVs ענת פרי http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=10974&blogID=247

  בעקבות הדיון בעקבות הפוסט הקודם, חשבתי על הציטוט הזה — במהלך השבת כמובן "It's not just what you stand for but what you stand up for."   Justice Rosalie Silberman Abella of the Supreme Court of Canada   http://media.www.thejusticeonline.com/media/storage/paper573/news/2009/03/17/Features/Human.Rights.On.Trial-3673558-page2.shtml    

  כל פעם שעולה וצף על פני השטח מטרד זה או אחר, ומתחיל לבעור בי הרצון לזעוק לעולם על אי-הצדק שבדבר, אני נפעמת מההעדפה הרווחת לטפח את הרוגז במעגלים סגורים בלבד ולשתוק כלפי חוץ. בנסיבות אלה אני מוצאת את עצמי מתאמצת בכל כוחי להתאפק לפעמים ולפעמים גם מצליחה. לא אחת משתיקים אותי. זה לא שזה תמיד לא נכון. פתיחת הפה ...