הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

היי Mom, חושבת עלייך.

היום יום יארצייט לאימי. אני מתגעגעת מאד אליה ואל אבי לאחרונה. בוכה הרבה. סיפרתי לאחת מאחיותיי הגדולות בחזרה מן הקבר. אמרתי שאני מרגישה שזה שאיבדתי אותם מוקדם יחסית גרם לי לראות דברים בפרספקטיבה אחרת, לדוגמא, מחבריי, שרובם נהנים מהוריהם עד היום. היא התחילה לדקלם לי כל מיני דברים, איך שהרבה אנשים מאבדים את הוריהם מוקדם וכו' וכו' וברור לי. אני ...

קרא עוד »

מדריך למי שאין לה כוח לרקוד בשמחת תורה

ככל שהתקרבה שמחת תורה, דבר אחד הלך והתבהר לי: השנה אינני מסוגלת לרקוד. והנה, למרות זאת, הגיע היום ולא ידעתי מה יהיה איתי. בבית התעכבנו המון המון זמן. עד שיצאנו הגענו לבית הכנסת בעשר והייתי בטוחה שאוי-וויי, פספסנו הכל. בפועל, הם היו רק בהקפה שלוש! הצטרפנו, אני ובתי, למעגל לסיבוב אחד או שניים עד שנפלטתי לשוליים ולא רציתי לעמוד שם ...

קרא עוד »

בנים!

לאורך הקיץ עמלתי על מאמר אחד, האחרון מבחינתי, בנושא הסדרת הלידה בישראל. הנושא הזה, אליו הקרבתי כבר עשור וחצי לפחות, עושה לי את המוות. אמרתי לעצמי שאכתוב עוד מאמר אחד ודי. העבודה היתה קשה מאד. פעם תפסתי את הראש בין הידיים וזעקתי: Come on, girl, you can do it! ובתרגום חופשי לעברית: נו כבר, אל תפסיקי, את תצליחי בסוף. לא ...

קרא עוד »

פספוס

היום, שלא בכוונה, מצאתי את עצמי בעיר, עם רבבות תיירים שבאו להשתתף בצעדת ירושלים, ורבבות מקומיים שבאו להריע להם. אולי פעם אחת לפני איזה שלושים שנה השתתפתי בצעדה. שכחתי מה זה. שמח ממש. קרנבל. קבוצות קבוצות מכל העולם צועדות עם דגלים ולעתים בתחפושת לאומית ושלטים של הבעת תמיכה בישראל. מן השמחה ברחובות שמתי לב כמה השמחה ברחובות נהיתה כמעט בלתי ...

קרא עוד »

נכשל

באחד הסצנות המוקדמות בסרט The Hours, אחת הגיבורות, אם ועקרת בית אמריקאית בשנות החמישים של המאה שעבר, אופה עוגה עם בנה הקטן והעוגה נכשלת. מכאן מתחילה ההתפוררות של הדמות, שמסתיימת קרוב להתאבדות. אני עד היום לא אפיתי עוגה. זאת אומרת, עזרתי לאחרים פה ושם, אבל עוגה, מן ההתחלה עד הסוף, מעולם לא הכנתי. אינני בטוחה מדוע. אולי מרוב שהייתי עדה ...

קרא עוד »

פוסט ראש השנה תשע"ז

בנה של חברה טובה שלי הלך לעולמו. זה כנראה אחד החסרונות של לחיות עד גיל תשעים. היום הלכתי לנחם אותה, למרות שכלל לא היתה שבעה. גם עם אחות אימי היה זה כך. אף היא נפטרה בדיוק לפני ראש השנה ועם כניסת החג, באה השבעה על סיומה. בלוויה ביקש הרב לומר שמדובר במעשה חסד לילדי הנפטר אבל במציאות השבעה חסרה להם ...

קרא עוד »

ערב ראש השנה תשע"ז

הגיע העת לומר סליחה ואני מבקשת להביע כאן את סליחתי וכן את הצטערותי ויותר נכון התחרטותי על כך שבחדשים האחרונים (לפחות) הזנחתי את הבלוג הזה. זה נשמע אולי דבר של מה בכך אבל זה לא. בשלהי הקיץ האחרון, עשינו את שלושת ימי החופשה השנתית שלנו בבת ים. בדרך כלל, אנחנו נופשים בתל-אביב עצמה אבל החלטנו לחסוך קצת. האמת, לא היה ...

קרא עוד »

כאן נולדתי

הגעתי למסקנה שהדתיות שלי קשורה מאד לזהות שלי ובתקופה הנוכחית של חיי, אולי היא קשורה מכל לזהות שלי. אין זה אומר שאין בי אמביוולנטיות באשר לשאלת הזהות וההשתייכות (כביכול) לשבט שלי. כמו-כן, אינני יכולה לומר שאינני בועטת לפעמים, הן בזהות, הן בשבט. גם קשה לי מאד לומר שאני בכלל מרגישה שייכת לאותו שבט. לרוב אני לא. לפעמים אני ממש מתביישת ...

קרא עוד »

המשך

במהלך הערב הקרינו סרט (איך לא) ובו צילמו את הילדים עצמם וכל אחד היה צריך לומר על מה הוא מודה לה'. אחד הילדים הודה לה' על הדתיות. וואלה, חשבתי, אף פעם לא חשבתי על זה. וכשאני חושבת על זה, אני אפילו יכולה להניח שלו נולדתי לא-דתייה לא הייתי לדתייה. אני שמחה שאני כן. גם אני מודה על הדתיות. 

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר