הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

בעיתונות השבת הופיע ראיון של מבקר הקולנוע של הארץ, אורי קליין, עם במאי הקולנוע יוסף סידר לרגל צאת סרטו "הערת שוליים." אלא שמהר מאד גילה המבקר כי הבמאי בעצם בא לפגישה כדי לדבר על המבקר. יש לציין כי את הראיון עצמו, לא יכולתי להביא את עצמי לקרוא, משום מה, ואולי בגלל הכוחניות שנדפה מן הדברים הבאים שהופיעו בתת-הכותרת, ובכל זאת ...

כשזה בא לחפצים, לא יכול להיות קיצ'י יותר מהמילה אהבה וכל הסימבולים הנלווים אלה ויחד עם זאת, כשבאנשים בשר ודם מדובר, עדיין אי-אפשר בלעדיה. בעיניי, לפחות, זאת המסר של הטרגדיה של רוז, על כל מערכותיה: ללא אהבה לא יכול לצמוח בן אדם. לאותה מסכנה הגעתי כשקראתי פעם על הכנופיות החדשות שהחלו להופיע במקסיקו, כנופיות אכזריות במיוחד, אשר מורכבות מילדים עזובים ...

עוד מאמר בעיתון מלפני כמה ימים שאינו מוכן לצאת לי מהראש. גם הוא עוסק בטלוויזיה – ביקורת על איזו סדרה אמריקאית*. בין השאר, המבקר צוחק-לועג לדמות הראשית, ולתרבות האמריקאית בכללותה, מפאת צביעותה (כביכול): היא עצמה אומרת בולשיט, אך כועסת על בנה כשהוא אומר פאקינג. אולם תבין, יש בכל זאת הבדל בין השניים. בולשיט, והדבר נכון עוד יותר בקשר לכינוי החיבה ...

    סדרת טלוויזיה חדשה עוסקת בצד האפל של הישיבות התיכוניות. את הסדרה לא ראיתי, אבל קראתי את הראיון עם היוצרים (*) ופסקה אחת בו לא יוצאת לי מהראש – הנה היא במלואה:    זקבך: "אולי זה יקרה כשהסדרה תסתיים. ברור שיש חשבון, אתה ילד בן 14 וההורים שלך משאירים אותך באיזה מקום. זה נושא להרבה שיחות שהיו לי עם ...

  היום לקחתי את הבן הקטן לגן השעשועים. רציתי לרשום את זה כאן כדי שיום אחד לא יוכל להאשים בכך שאף פעם אינני לוקחת אותו לגן השעשועים.   

    יש להניח שבאמצע הלילה, קצת אחרי חצות, הוא קם, הדליק את מחשב, התחבר לאינטרנט, נכנס לבננות, קרא את הפוסט הזה, יצא ממנו, כיבה את מחשב, חזר למיטה, העיר אותי לצורכי הנקה וחיבוק, וחזר לישון. בכל אופן, הבוקר הוא התעורר וקרא לי אמא, בערך. הוא קרא לי מממממה. ואיך אני? מבסוטה.    

התינוק שלנו כבר יודע להגיד את השמות של כל בני המשפחה, בערך. זאת אומרת, הוא יודע להגיד בערך את השמות של בערך כל בני המשפחה. אותי, למשל, הוא מכנה אבא. גם לאבא שלו הוא קורא אבא. יוצא שלילד הזה שני אבא-ים, וטוב לו, וגם לי טוב. הרי בתור אמא, הרבה יותר קל להיפרד מילד שזועק אבא, אבא, אפילו אם הוא ...

אני לא אוהבת להסתכל בתמונות של החתונה ההיא. הן גורמות לי להרגיש מכוערת.

שכנה שלי שאלה אותי איזו מין פמיניסטית את – יולדת חמישה ילדים ועוד נשארת איתם בבית?! לא ידעתי מה להשיב לה למעט המילים האהובות על בני המתבגר – מה הקשר?

  מי שלקח שעה ללוות ילד מן הגן הביתה מבין בנפלאות הטכנולוגיה. לאורך המסלול הקצר הזה, הרי, כל משאית אקראית, כל ניידת נודדת, הופכת להצגה שנייה. אבל אין על מקומות מושב בשורה הראשונה לחפירת בור ענק. הנה הדחפור הראשי מחקה חיית בר, פונה אל הקרקע, נושם אותה, מלקק אותו, נושך, חזק, נוגס, מקיא, מרהיב. לעומת זאת, על מופת הרמת זבל ...