הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

לזכות הקרירות האשכנזית

שלא תחשבו שיש לי משהו נגד הקרירות האשכנזית. אני אפילו מחבבת אותה. כשבני היה מאושפז במשך יומיים בעקבות דלקת בתוספתן, בילינו בבית חולים שתי לילות, פעם עם אב ובנו ופעם עם אם ובנה, כולם מזרחים. הם היו אנשים אחלה. אהבתי במיוחד את האבא. כשהגיעו חבריו של בנו בן החמש-עשרה לבקר, הוא ירד למטה לקנות להם סיגריות, כל אחד והטעם שלו, ...

קרא עוד »

כל דימונה והטוויסט שלה

במסגרת הניסיון שלי לצאת ממשבר גיל הביניים, נרשמתי לקורס בבית התפוצות. הוא מתקיים פעם בשבועיים ומורכב מהקרנת סרט, הפסקת ארומה ושיחה עם הבמאי, ומדי פעם, הבמאית. חשבתי שיצאתי מן הבית בזמן כדי להגיע לרכבת אבל בסוף ראיתי שאני מאחרת ונכנסתי ללחץ וגם כעסתי על עצמי. התחלה מבטיחה. כשהגעתי לתחנה, בדיוק עמדתי לעלות על המדרגות הנעות המובילות לכניסה, כשהגיחה מאחוריי מונית, ...

קרא עוד »

היי Mom, חושבת עלייך.

היום יום יארצייט לאימי. אני מתגעגעת מאד אליה ואל אבי לאחרונה. בוכה הרבה. סיפרתי לאחת מאחיותיי הגדולות בחזרה מן הקבר. אמרתי שאני מרגישה שזה שאיבדתי אותם מוקדם יחסית גרם לי לראות דברים בפרספקטיבה אחרת, לדוגמא, מחבריי, שרובם נהנים מהוריהם עד היום. היא התחילה לדקלם לי כל מיני דברים, איך שהרבה אנשים מאבדים את הוריהם מוקדם וכו' וכו' וברור לי. אני ...

קרא עוד »

מדריך למי שאין לה כוח לרקוד בשמחת תורה

ככל שהתקרבה שמחת תורה, דבר אחד הלך והתבהר לי: השנה אינני מסוגלת לרקוד. והנה, למרות זאת, הגיע היום ולא ידעתי מה יהיה איתי. בבית התעכבנו המון המון זמן. עד שיצאנו הגענו לבית הכנסת בעשר והייתי בטוחה שאוי-וויי, פספסנו הכל. בפועל, הם היו רק בהקפה שלוש! הצטרפנו, אני ובתי, למעגל לסיבוב אחד או שניים עד שנפלטתי לשוליים ולא רציתי לעמוד שם ...

קרא עוד »

בנים!

לאורך הקיץ עמלתי על מאמר אחד, האחרון מבחינתי, בנושא הסדרת הלידה בישראל. הנושא הזה, אליו הקרבתי כבר עשור וחצי לפחות, עושה לי את המוות. אמרתי לעצמי שאכתוב עוד מאמר אחד ודי. העבודה היתה קשה מאד. פעם תפסתי את הראש בין הידיים וזעקתי: Come on, girl, you can do it! ובתרגום חופשי לעברית: נו כבר, אל תפסיקי, את תצליחי בסוף. לא ...

קרא עוד »

פספוס

היום, שלא בכוונה, מצאתי את עצמי בעיר, עם רבבות תיירים שבאו להשתתף בצעדת ירושלים, ורבבות מקומיים שבאו להריע להם. אולי פעם אחת לפני איזה שלושים שנה השתתפתי בצעדה. שכחתי מה זה. שמח ממש. קרנבל. קבוצות קבוצות מכל העולם צועדות עם דגלים ולעתים בתחפושת לאומית ושלטים של הבעת תמיכה בישראל. מן השמחה ברחובות שמתי לב כמה השמחה ברחובות נהיתה כמעט בלתי ...

קרא עוד »

נכשל

באחד הסצנות המוקדמות בסרט The Hours, אחת הגיבורות, אם ועקרת בית אמריקאית בשנות החמישים של המאה שעבר, אופה עוגה עם בנה הקטן והעוגה נכשלת. מכאן מתחילה ההתפוררות של הדמות, שמסתיימת קרוב להתאבדות. אני עד היום לא אפיתי עוגה. זאת אומרת, עזרתי לאחרים פה ושם, אבל עוגה, מן ההתחלה עד הסוף, מעולם לא הכנתי. אינני בטוחה מדוע. אולי מרוב שהייתי עדה ...

קרא עוד »

פוסט ראש השנה תשע"ז

בנה של חברה טובה שלי הלך לעולמו. זה כנראה אחד החסרונות של לחיות עד גיל תשעים. היום הלכתי לנחם אותה, למרות שכלל לא היתה שבעה. גם עם אחות אימי היה זה כך. אף היא נפטרה בדיוק לפני ראש השנה ועם כניסת החג, באה השבעה על סיומה. בלוויה ביקש הרב לומר שמדובר במעשה חסד לילדי הנפטר אבל במציאות השבעה חסרה להם ...

קרא עוד »

ערב ראש השנה תשע"ז

הגיע העת לומר סליחה ואני מבקשת להביע כאן את סליחתי וכן את הצטערותי ויותר נכון התחרטותי על כך שבחדשים האחרונים (לפחות) הזנחתי את הבלוג הזה. זה נשמע אולי דבר של מה בכך אבל זה לא. בשלהי הקיץ האחרון, עשינו את שלושת ימי החופשה השנתית שלנו בבת ים. בדרך כלל, אנחנו נופשים בתל-אביב עצמה אבל החלטנו לחסוך קצת. האמת, לא היה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר