הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

  שבנו. מברצלונה, ממלטה, מאיטליה, מצרפת ושוב מברצלונה. נסענו במטוס, בספינה, ברכבת, באוטובוס, במונית, בקרוסלה, בעגלה עם סוסה וגם הלכנו ברגל. ואת כל זה עשה עדין בן השנתיים מבלי שהסכים ולו פעם אחת לנעול נעלים. מה שנקרא באנגלית רהוטה an incredible feat.  

        באיטליה!!!! באדיבות חמי וחמותי. ואם אתם כבר כאן אז אקח את ההזדמנות לומר משהו שרציתי לומר מזמן, בעניין של אטיקט של בלוגרים:  אני נוטה בדרך כלל לא להגיב לתגובות שאני מקבלת כאן בכתב כי אלה בדרך-כלל כתובות כל כך יפה, הרבה יותר יפה מהמקור, כך שאינני רוצה לקלקל דבר וגם אינני רוצה לקטוע את הרצף עם כל ...

איש מתון, מדען ומאמין היה אבי. אהב להתבונן בפלאי הטבע והעל-טבעי ובעיקר ביקום, בכוכבים ובחורים שחורים. אהב גם לקרוא תיאוריות בריאה. בכל הדברים האלה ראה ראיה לקיום בורא עולם. יותר הגיוני להאמין מאשר לא, היה נוהג לומר. בעניין קיום המצות, היה חי בהן. לעתים היה מביא מנהג אביו כנימוק – My Daddy did it this way or didn"t do that. ...

(לעדי ולכל המגיבים הנדיבים בפוסט הקודם) אם הייתי משווה בין מספר הפעמים ביום שהם גורמים לי לבכות, לצעוק, למשוך את השערות או לאבד את העשתונות לבין מספר הפעמים שהם גורמם לי לחייך, יד החיוכים היתה על העליונה.

  בבוקר בקושי יצאתי מן הבית, עם ילדה בת ארבע מתפתלת בידי וביד השנייה עגלה עם ילד בן שנתיים, רוכב בעמידה, לבוש בחליפת פיג"מה השייכת לאחותו, עם מיני מאוס על בטנו, לראשו כובע ים שהצליח לרסן רק הקצה של שערו הפרוע, ובידו פלפון. לטובתי יצוין כי הפלפון הפסיק לעבוד לפני כיומיים ובכניסה לגן נשמט מן היד הפעוטה וסרב לדלג על ...

בבית אימי נטתה לשמור את הכל מאחורי סורג ובריח שמא מפני המשרתות ושמא מפננו בנותיה. בין כה וכה, וכנראה כתוצאה ישירה מכך, בביתנו אנו כמעט ולא תמצאו מנעול ומאז שהיינו לאמהות אנו לא מפסיקות להכות על כך על חטא. אני, למשל, אם אקום יום אחד וארצה לשלוח חבילה לא אמצא לא נייר ולא דבק, לא מעטפות ולא בולים, לא כרטיסי ...

אחר הצהריים כמעט דרס אותי אוטובוס. צעדתי על מעבר חצייה והוא כנראה החליט לגנוב מהר את הפנייה ימינה וטס לקראתי ככל הנראה מבלי לראות אותי בכלל. החטיא כאמור. זה מספיק להיום. ובכלל.

    בין הספרים שהגיעו מבית הורי אשר בדרום אפריקה היה "יומן של חייל" שכתבה יעל דיין. הרמתי וקראתי את העמוד האחרון. אין מילים.  "A Soldier's Diary" by Lt. Yael Dayan, 1967.   On June 18 some of us got orders to leave. Suddenly it was all over. Arik packed his small rucksack and folded his two blankets. My things were ...

  מדי פעם מנהלות אחיותיי ואני שיחות על כל ה ADD-וה-ADHD הלא הם הפרעות הקשב והריכוז. אנו מקטרים על מערכות החינוך והמחנכים למיניהם ועל היד הקלה הרושמת מרשמים לריטלין. פעם אף אמרה לי אחותי שהיא חושבת ש"הפרעות" אלה הן למעשה האנרגיה שמניעה את העולם. מאז התחלתי לחשוב על עצם השימוש בהקשר זה במינוחים שליליים המבטאים בעיה ותהיתי אם הבעיה אינה איתנו. ...

  פעם היתה לי חברה שנהגה לזעוק רצח כל פעם שמישהו רק נגע בחרק — כולל יתושים. לי, לעומת זאת, בייחוד לאחר כמה שעות בחושך עם הקול המוכר החודר ומחורר ובלתי פוסק הזה, נותר רק לתהות מדוע בכלל נבראה הנבלה הזאת – היתוש. ואל תנסו לבוא אלי עם כל מיני הסברים ארוכי תווך בדבר שרשרת המזון וכן הלאה. אז אעמיד ...