הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

עוד ניסיון אחד ודי

    הורי הולידו שש בנות שיהיה אחת לכל יום בשבוע ושבתות בתורנות. רק שלא ידעו זאת. במוצהר הם רצו בת ובן. ליתר דיוק כך אבי רצה — אימי נהגה לרצות מה שאבא רצה. אבל כאמור נולדו להם בת ועוד בת ועוד בת וכן הלאה. אני מניחה שהם רצו או ליתר דיוק שאבי רצה בן כדי שיוכל להעביר דרכו את ...

קרא עוד »

אל תשליחנו …

    כבד את אביך ואת אימך למען יארכון ימיך. ככה כתוב אבל הרופאים אומרים שבזכות הטיפול הטוב שלנו ממשיכים דווקא הורינו לחיות. אני רק תוהה אם הם מעריכים את החיים-לא-חיים האלה שהארכנו להם. התסליחנו בעת זקנתכם?   [אבקש שלא תשאירו תגובות. עמכם הסליחה.]

קרא עוד »

ממסע למסע

  הנסיעה שעשינו לחו"ל כבר הצליחה לברוח מתודעתי כמעט לחלוטין. יום אחד בלבד מתעקש לא לעזוב. הוא התחיל כבר על הבוקר — טיול (מאורגן) לפומפיי ולאי קאפרי. הביקור בפומפיי היווה עבורי התגשמות של חלום ילדות. המקום עצמו לא תאם בדיוק את התמונה שהיתה אצלי כל השנים האלה – דמיינתי עיר תוססת קפואה אך ראיינו בקושי שלוש צורות אנושיות מטושטשות. בכל ...

קרא עוד »

אם אתם לא מספיק בדיכאון

בפוסט הקודם דיברתי על ה"תיאוריה" שהובאה בספר eat, pray, love הטוענת כי לכל עיר המילה שלה ובין השאר כי המילה של רומא היא סקס. עכשיו, את הספר קיבלתי כמתנה מחמותי וקראתיו כשהיינו אמנם לא ברומא אבל כן באיטליה. הסתכלתי שם על האנשים מסביבי ולעתים קרובות אכן הרגשתי שהם שופעים וגם שופעים מיניות. בה בעת שמתי לב שהנשים לא מתלבשות חשוף ...

קרא עוד »

כל עיר והמילה שלה

        לאחרונה קראתי את הספר eat, pray, love ובו מתארת המחברת Elizabeth Gilbert את המסע האישי שלה ממעמקי הדיכאון אל האור.  (לאחרונה תורגם הספר לעברית: ראו  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1015053.html) כל החלק הראשון מתאר את נסיעתה לרומה וחוויותיה שם. יום אחד מגיעה המחברת, האמריקאית, למסקנה שרומה לא יכולה להיות עיר מגוריה. היא מספרת על כך לידיד שלה, רומאי בעצמו, והוא ...

קרא עוד »

נראה לי שזהו

        לא יכולה. לא יכולה להמשיך. לא יכולה להפסיק לחשוב על משפחות החטופים האלה ועל מה עבר עליהן ועל הבנים עצמם. (וגם על האישה הזאת שראתה את בנה נדרס שני צעדים ממנה.) לא יכולה לסבול את הצילום הזה עם אולמרט מחבק את האלמנה. (ואת התקשורת הטורפת את העצבות שלה ואת יופיה.) לא יכולה להמשיך ביומיום. לא יכולה להפסיק. ...

קרא עוד »

קצת רומנטיקה לא מזיקה

      מוקדש לרונית בר-לביא! מן הראוי לציין שגם בשנה שעברה גילו הסבא והסבתא אותה נדיבות ואירחו אותנו על קרוז. בפעם ההיא, עמדה שם בכניסה לספינה דיילת בלונדינית גבוהה שניסתה לדובב את בני אז בן תשע: שלום ומאיפה אתה היא שאלה (באנגלית כמובן ובנימה קצת מתנשאת אם מותר לומר). בני הסתובב אליה, יישר את מבטו לעברה וענה בצורה קולחת ...

קרא עוד »

מיהו יהודי — החיפוש האולטימטיבי

מה עושה כל יהודי טוב כשעולה על קרוז? מה שעושה כל בן אדם אחר, אני מניחה, מחפש את שלו. אני מניחה גם שלהודים, ליפנים ולאפרו-אמריקנים למשל זה הרבה יותר קל מאשר לנו היהודים הרב-גוניים שנאלצים לחפש אחד את השני בנרות. בפועל, רק יצאנו לטיול ראשון על הסיפון וכבר סימנתי לי ווי על בני הזוג האמריקאים ששכבו להם שם בשמש, היא ...

קרא עוד »

הקרוז — הגדרה

  פעם שמעתי שהאיש ההוא ששילם מיליונים כדי להגיע לחלל מת משעמום שעות ספורות לאחר שהגיע לשם. עכשיו, לעשות קרוז זה בערך אותו רעיון אלא מה מכניסים לספינה כל מיני דברים כדי לעזור לך להעביר את הזמן: בריכה, קסינו, תיאטרון קטן, משחק באולינג, צלם, והמון המון אוכל. ישנם גם המון המון אנשים הנמצאים שם בחלל המוגדר הזה איתך, בכל המידות, בכל ...

קרא עוד »

ברוכים הנמצאים

  שבנו. מברצלונה, ממלטה, מאיטליה, מצרפת ושוב מברצלונה. נסענו במטוס, בספינה, ברכבת, באוטובוס, במונית, בקרוסלה, בעגלה עם סוסה וגם הלכנו ברגל. ואת כל זה עשה עדין בן השנתיים מבלי שהסכים ולו פעם אחת לנעול נעלים. מה שנקרא באנגלית רהוטה an incredible feat.  

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר