הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

לרגל שבוע הספר החלטתי לחבר רשימה של מילים אהובות עלי – בעברית כמובן: השם – מעין כינוי חיבה לאל, מצביע על רמת היכרות מסוימת; מגניב במיוחד כשנאמר מפי אדם שאינו יהודי בכלל. מרית – נו טוב, אני מודה, זאת לא ממש המילה אלא כלי המטבח שנחשק במיוחד בביתנו; מוגש על-ידי אב הבית יחד עם סיר שאריות מרק ירקות ומדי יום ...

        היום פגשתי חבר נעורים ובתוך כך גיליתי כמה הזדקנתי "כי בכלי אחר בלבד תראה העין את בבואתה."  [ויליאם שייקספיר, יוליס קיסר, מעמד שני, תרגום של יוסף ג. ליבס for the eye sees not itself , but by reflection, by some other things]   ובנימה דומה הנה בדיחה שמסתובבת במיילים בימים אלה: HAVE YOU EVER BEEN GUILTY ...

    בת השש שלנו, מלאת אנרגיות. לאחרונה זרקו אותי האנרגיות האלה למקומות שלא רציתי להגיע אליהם. כשהיא הלכה לבית הספר, בשקט שלאחר הסערה, וכצעד נואש ממש, פניתי לחפש ספר שפעם קנינו how to talk so kids will listen אבל רק מצאתי את התקציר באינטרנט. עד שהיא חזרה אחר הצהריים כבר לא זכרתי דבר ממנו חוץ מאווירה כללית של כיבוד ...

בחג היינו אצל הוריי ולא תמיד קל לילדים להעביר שם כל כך הרבה שעות אבל היום הם שיחקו מאד יפה כולם ביחד מן הקטן עד הגדול שהוא כבר בן שתיים-עשרה וכמה הקטנים אוהבים כשהוא משחק איתם ובשלב מסוים הוא הכניס את ראשו למטבח שם ישבתי ואמר  אמא, אני כבר המון זמן חושב על הדבר הזה. נכון שכל יום שאנחנו חיים ...

     בהמשך לפוסט הקודם: כמובן שיש גם צד אחר. ככל שאת מקורבת פחות, מכירה פחות, מוכרת פחות, שייכת פחות, מבינה פחות, ערה פחות, יודעת פחות, מודעת פחות, מיודעת פחות, ידועה פחות, מתוקשרת פחות, נחשבת פחות, נתפסת פחות, תפוסה פחות, ועוד פחות כך את חופשייה יותר.      

כעקרון ככל שאת גרה במקום נתון את אמורה להתמצא בו יותר ולהרגיש בו יותר בבית. במקרה שלי והארץ זה לא ממש קרה. ככל שאני כאן אני מתחילה להבין כמה אינני מבינה דבר. ככל שאני שולחת לתוך האדמה הזאת שורשים אני מגלה מערכות שעד כה לא ידעתי שהן קיימות. פרוטקציות, קשרים, פוליטיקה, כיעור. כל דבר נגוע. ותמיד אני בחוץ לעזאזל. ברוך ...

בטח כבר שמעתם, אשה בת שמונים הופיעה בBritain's Got Talent, וכולם הריעו לה. גם לא הייתי מופתעת אם היא תזכה בתחרות. כמובן ניתן לזהות כאן אלמנטים סוזן בוליים. יחד עם זאת, על-פי הצהרתה, לא כל חייה חיכתה ג'ייני קטלר לרגע הזה. היא גם מטופחת מאד. גם הקול אינו קול בויל. אם כן, מניין אהדת הציבור? ברובד אחד נראה לי שמדובר ...

הקהילה היהודית הדרום אפריקאית הכריזה על תחרות שירה לקראת יום ירושלים. הייתי אז בת שלוש-עשרה. הפרס הראשון היה כרטיס טיסה לישראל, השני ספר מהודר על ירושלים מתנת טדי קולק. הגשתי שלושה שירים והקיטש שביניהם זכה בספר. זו היתה הקלה גדולה בשבילי כי חשבתי שהמקום הראשון צריך לנסוע לכאן לבד וזה דבר שלא רציתי לעשותו.  בסוף, הספר, שנקרא NEXT YEAR IN ...

  בערזתתכם, אנסה במשך כמה זמן לרשום העלות כאן את תוצאות "משחק השבוע" כל שבוע.נראה מה יוצא מזה. אז מה היה לנו "השבוע"? כזכור לכם, היתה רק אשה אחת ב"השבוע" שעבר. לעומת זאת, השבוע יש מהן הרבה. אהה כן? הבה נבדוק במי מדובר? עמ' 3: ציור (קרטון) עם רון חולדאי קדימה ואחורה אחורה בבגד ים, נדמה לי שזאת ציפי ליבני? ...

  הנה דבר משמעותי ששמעתי לראשונה אתמול אבל קשור מאד לפוסט הקודם שלי וכבר אצרף אותו לשם:   פרופ' דפנה יזרעאלי (ז"ל) היתה אומרת שלהיות פמיניסטית זה להיות סופרת – תמיד את צריכה לספור.     ומעניין לעניין באותו עניין:     הייתי רוצה לומר כמה מילים על פרשת הולילנד, למרות שאני ממש לא בקיאה בפרטים וגם אין לי כוח ...