הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

הריעו

 

לא נכון שלא הרגשתי כלום כששמעתי שהאפיפיור מגיע לירושלים. אדרבא, חששתי, כי ידעתי שיהיו פקקים נוראים ושחצי העיר תיסגר לשימוש. וכך היה. ובכל זאת, היום לקראת ערב מצאתי את עצמי בחוץ, כששמעתי את התופים (בליווי מיותר לחלוטין של חמת חלילים). התופים נשמעו כל כך המזרח התיכון, כאילו הם היו כאן תמיד, עם הקצב העמוק והכבוד עצמי שלהם. הם, לא הנגנים, הם עצמם. תמיד הזיווג של קולות התופים וחומות העיר העתיקה עושה לי את זה. התרגשתי בשביל ההמון שהתאסף לצדי הכביש כדי לראות ולברך את המנהיג שלהם והתרגשתי עוד יותר כשניסיתי לדמיין לעצמי מה האיש עצמו מרגיש. בום, בום, בום.

 

 

5 תגובות

  1. ענת לויט

    אני אוהבת ריגושי בום בום ובלבד שאהיה מוגנת מפני ההמון. והאפיפיור הזה גבר כלבבי:)

  2. רבקה ירון

    איזו דרך לדעת שגם אַת ירושלמית!

    :))

    תודה על השיתוף פעמיים: פעם על העלאת החוויה שלך, פעם נוספת על ההרגשה של היכרוּ עם המציאוּת הירושלמית.

    יום נעים.

  3. תלמה פרויד

    יפה תיארת, אומי. אבל חמת חלילים – אני אוהבת מאוד. בדמיוני רואה סקוטים ב-קילט. מסיפורי הוריי הבנתי שבזמן המנדט הבריטי נשמעו צלילי חמת חלילים בארצנו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר