על הקשר בין פערים חברתיים וסוף העולם וסופנו

כעת אבקש לשאול מה המשמעות של המחקר בשבילנו? לדעתי, הוא צריך להוות סוג של קריאה להתעוררות (wake-up call) ואולי קריאה לסדר למנהגנו הדגולים, ובפרט, לראש הממשלה ולשר האוצר שלנו – שיבינו את ההשלכות של מעשיהם, שטומנים בחובם נזקים ארוכי תווך.

באופן כללי יותר, מעניין לחשוב על היחס שבין המחקר הזה והישרדותו של העם היהודי כולו. בפרט אני חושבת על הלכות היובל והשמיטה. הלכות השמיטה מתייחסות לשמיטת הקרקעות (ומתן מזון לעני) וגם לשמיטת כספים (חובות), כאשר המטרה המוצהרת היא למנוע לחלוטין תופעה של עוני. ואילו בשנת היובל אמורות הקרקעות בארץ ישראל לחזור לבעליהם המקוריים ומשתחררים העבדים העבריים. בעקבות זאת, נטען כי הן היובל הן שנת השמיטה מהווים כלים להשגת צדק ושוויון חברתי.

אלא מה, במשך הדורות, פחות או יותר הפסיקו לקיים מצוות אלה. נאמר אחרת, לעומת המצב בקשר ל"בעיית" העגונות, ששם לא נמצא פתרון הלכתי מקיף עד היום, נמצאו ועוד הומצאו דרכים רבות ומגוונות להימנע מקיום מצוות היובל והשמיטה, על התועלת החברתית שעשויות לצמוח מהן.

נדמה לי שהערך היחיד (בכיוון זה) ששרד את השנים, הוא מתן צדקה וטוב שכך, אבל לאור הפערים החברתיים ההולכים ומתרחבים במדינתנו הקטנטונת, נראה שהיא לא מספיקה לספק את הסחורה (של חלוקה שוויונית יותר של העושר והמשאבים הטבעיים). מה שברור, אם לא נפעל מהר, למיגור העוני, מחד, ולהגנה על סביבתנו, מאידך, סופנו מובטח.

הנה סיכום של מה שקראתי עד כה (מנוסח גרוע – סליחה):

אנו יודעים שהאימפריה הרומית נפלה בצורה מרהיבה, כפי שעשתה תרבות המאיה ,שושלת האן בסין, גופטה האימפריה ההודית ועוד. אבל איך, בדיוק, קורסות אימפריות רבות עוצמה, ולמה? קבוצת חוקרים (ובראשם, המתמטיקאי Safa Motesharri) מאמינים כעת שהם מצאו תשובה אחת, שיש לה השלכות מדאיגות להיום.

המשימה הראשונה של החוקרים הייתה התהפכות "הרושם הנפוץ שקריסה חברתית היא נדירה, או אפילו במידה רבה פיקטיבית", כפי שכתבו בדו"ח שלהם ,שאמור להתפרסם בכתב העת Ecological Economics. למעשה, הם טוענים, עלייתם ונפילתם של מבנים חברתיים גדולים היא כל כך נפוצה בתרבות האנושית, שזה יותר הכלל מאשר היוצא מן הכלל. מטרת החוקרים היתה ליצור מודל מתמטי שימושי שיוכל לעזור לנתח כיצד כל חברה עלולה ליפול, ובכלל זה בחברה שלנו הגלובלית העכשווית.

המודל אליו הם הגיעו מקבל השראה מהרעיון הקלאסי של טורף מול טרף, המכונה לעתים "האיזון של הטבע": כשגדלה אוכלוסיית צבאים, למשל, הזאבים הניזונים מצבאים אלו מתרבים בהצלחה רבה יותר, ולכן אוכלוסיית הזאבים גדלה. הכל בסדר עד שהזאבים הופכים לרבים מדי, ואוכלים כל כך הרבה צבאים עד שאין מספיק בשר לכולם. ואז, ככל שמספר צבאים נופל, כך אוכלוסיית הזאבים מצטמצמת, עד ששיווי המשקל מתחדש והמחזור מתחיל מחדש.

על בסיס פרדיגמה זו, החוקרים פיתחו נוסחה פשוטה יחסית עם מספר גורמים המשפיעים על קריסה חברתית: טבע ומשאבי טבע, ההצטברות של עושר, האליטה ופשוטה העם. באנגלית — Human And Nature Dynamics, or HANDY.

החוקרים השתמשו במודל HANDY כדי לנתח שלושה תרחישים חברתיים שונים: חברה שוויונית ללא מעמד האליטה ; חברה שוויונית עם עובדים ושאינם עובדים (סטודנטים, גמלאים, חולים וכו') וחברה לא-שוויונית עם מעמד חזק של האליטות. חברות שוויוניות וצודקות יכולות לייצר תרבות ברת קיימא ולמנוע קריסה, גם עם יחס גבוה למדי של הלא עובדים. לעומת זאת, בחברה לא שוויונית, הקריסה כמעט בלתי נמנעת – ואלה היו תרחישי HANDYששיקפו את החברה הגלובלית הנוכחית שלנו.

לסיכום, חברות קורסות בתדירות גבוהה אלא אם כן, נוקטים בצעדים כדי לווסת את צריכת המשאבים והריבוד הכלכלי. זאת אומרת, לא הכל אבוד. חברות יכולות למתן את שני הגורמים שתורמים ביותר למשבר חברתי: "ניתן להימנע מקריסה ולהגיע לשיווי משקל אם השיעור לנפש של דלדול של הטבע מצטמצם לרמה בת קיימא, ואם משאבים מחולקים באופן שוויוני יחסית", הם כתבו .