בננות - בלוגים / / פרס טו בשבט
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

פרס טו בשבט

 

 

את פרס ט"ו בשבט החלטתי להעניק לעץ התות (במיוחד זה הצומח ליד חלון חדר העבודה שלי הנותן לי להתבונן בו יום יום וללמוד ממנו). ואלה נימוקי ההחלטה: העונתיות של העץ הזה מזכירה לי את המחזור שחווה האישה. רק שהעץ הזה נראה לי כל כך בסדר עם עצמו ועם המיניות שלו ועם כל תהליכי הצמיחה העוברים עליו. בקיץ כשהוא פורה תותיו אדומים ועגולים ומלאי מיצים. הוא גם מלכלך בלי להתבייש כי כך נועד להיות. וכשמגיע שלב הנשירה, הוא אינו מנסה ליפיף בכל מיני צבעים יפים אלא מתפטר מהעלים כולם בתוך יומיים. והנה על הענפים כבר נראים לעיין הזיקים מהם יצמחו חיים חדשים באביב. אין כאן מוות בכלל, הוא מכריז בכך, אלא נשירה לשם חידוש. התאספות פנימית לפני הצמיחה שוב החוצה. חשבון נפש ושאיפה ביחד. היכלות להמשיך הלאה. בלי פחד. אפילו מן השכנים.

 

 

14 תגובות

  1. כתבת מקסים . עץ נהדר . עכשיו גם אני אוהבת אותו . עושה לי חשק לראות אותו בכל העונות . אם היית שואלת אותי – אני כבר הייתי עושה תערוכה ממנו והתובנות הנהדרות שלך.

  2. מצד שני לתאנה יש גם זכויות נשיות, רק שהיא יותר בצד המיני. היא כנראה היתה פרי עץ הדעת במקור (לכן עשו להם חגורות מעלי תאנה) ותאנה בעברית זה חרמוּן. גם אצל היוונים זה סמל למיניות נשית ולפעמים מופקרת (ארכילוכוס: "פסיפילה, תאנת סלעים, מאכילה עורבים רבים!") וכמובן א-פייג שייך לגמרי לאותה משפחה.

    • היי אמיר. תודה. למדץי משהו. אבל הפרס נשאר עם התות. מה שאהבתי אצל התות הוא שזה לא רק מיניות אלא תהליך הצמיחה כולו.

  3. פוסט שמחמם את הלב .
    גם אני אוהבת את פריחת התות ולא אשכח את העץ שעמד בלב התיכון שלנו והעניק לי אושר מסוג אחר .

    כמה עצים מסוגלים לתת!

  4. איזה קטע מקסים וחכם.
    דווקא אתמול בבית הכנסת הרב דיבר על האישה, שקיבלה בעת בריאה, מנת שכל ועוד תוספת שלגברים אין. זה כל כך מתאים למה שכתבת.
    ט"ו בשבט שמח

  5. יפה מאוד בעיניי ההתאהבות בעץ החלון.
    אם את סקרנית ראי בספר שיריי "הו קירי יקירי" ע" 82 קטע פרוזה קטן הנוגע לרומן שלי עם עץ החלון שבדירתי.לא ציינתי שמדובר בעץ תות אבל גם עצי מניב תותים בעונה.

  6. אהבתי את "המלכלך בלי להתבייש". ולא שצריך להוסיף פה עוד משהו, אבל ישנם גם התותים של יונה וולך שאפשר לקחת למיטה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר