הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
אימי היתה קרובה מאד לאחותה היחידה ולאורך השנה בה הלכה ומתה אחותה הלך ומת גם משהו באימי. גם עלי השאירה התקופה ההיא כתמים קהים אבל גם נקודת אור אחת. כמה ימים לאחר שהכל נגמר ישבתי בחדר השינה של אמא, מדברת-מלווה אותה בעוד היא מתארגנת ומסתדרת. את יודעת, היא אמרה לי, אני מרגישה שהיא איתי, שהיא כאן, בחדר, אני מדברת איתה. אחר-כך שמעתי דיבורים דומים מפי חברה של אמא שלי שאיבדה את בעלה, אני חשה שהוא פה, אני מדברת איתו. הייתכן והחתך טיפה פחות חד, טיפה יותר רך, ממה שנהוג להציג?
לגמרי
השמועות על מותם היו מקודמות מידי…בכל אופן לא בליבנו פנימה
מוקדמות…
נראה לי שאם מוכנים להאמין שהחתך פחות חד, הוא הופך לכזה.
למרות שאני תמיד מרגישה את החדות דווקא עם הקרובים באמת, כי אז החסר שלהם הוא עצום.
אומי יקירה, קראת אולי את הטרילוגיה של פיליפ פולמן? his dark materials – זו טרילוגיה יפהפיה וכן, אני מאמינה שהחתך, וחתכים בכלל הם כנראה יותר רכים. כרגע זה אולי נשגב מבינתנו אבל יגיע היום בו גליליאו חדש ינהיר לנו את זה, ומן הסתם יסבול איומים והשתקה אבל אחריו נוכל להיות בקשר עם כל מיני חלקים וחלקיקים שהתודעה שלנו נאטמת אליהם היום.חיבוק גם כמובן.
תודה רבה, מירי, שרון ורותפ, לא קראתי, רשמתי לי.
אומי
לא נרגעתי מהפוסט הקודם שלך ממעמקים, גם פה כוחות מיסטים חיים ובועטים
להתראות טובה
תודה רבה, טובה.
תודה רבה, טובה.
"הייתכן והחתך טיפה פחות חד, טיפה יותר רך, ממה שנהוג להציג?"
מתחבר למחשבות שיש לי לאחרונה… תודה אומי היקרה
that means a lot to me, Li, thanks
אומי, החתך שלי למשל זולג הרבה…
יפה כתבת.
את כותבת: התקופה ההיא השאירה עלייך כתמים קהים, וזה מתקשר לי לעניין החתך.
אבל גם חשבתי על כתמים בכלל שהרבה פעמים מבחינתי לא נחשבים בעיניי ללכלוך, אלא לסימנים שהזמן משאיר.
תודה רבה לוסי, בהחלט לא התכוונתי לליכלוך.