הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
שלשום היינו בטקס ההשבעה של בן אחותנו ואני? אני חייבת להודות בפניכם שבעיקר עורר בי כל המעמד הזה פחד אבל אבא שלי? אבא שלי היה על בטוח מתרגש לראות אותנו צועדים שם על הבמה במדים, בנים גדולים ויפים, גאים אבל נינוחים, מאמצים בטבעיות את הרובע ביד אחת ובשנייה התנ"ך. היום בתפילה הרגשתי אותו דבר, שהנשים שרקדו הכי חזק ושמח עם התורה ושחוו דמעות כשעלו אליה היו דווקא המבוגרות יותר מבינינו. כנראה שזה אחרת כשממש מבינים מה זה להיות בלי.