בננות - בלוגים / / מיזם כתיבה — אילו הייתי כרית
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

מיזם כתיבה — אילו הייתי כרית

 

 

אישי מורה תיכון וימים לא קלים עוברים עלינו. בתקופת השביתה הרגיש מובטל אם כי יצא לעבוד בצמתים יום יום וחזר בכל זאת בידיים ריקות. התחושה קשה. ההשפלה מורגשת. כאילו הזדקן פתאום ונהיה למורה על סף השחוק. בנסיבות אלה הרמתי גבה כשראיתי אותו הבוקר מעמיסה על האוטו מזרון מתקפל, כרית ופוך. הרי זה סימן שהוא הולך להרכיב במו ידיו ולעיני תלמידיו ההולכות ופוקחות מיטה. ולומר להם לא רק לראות אותה אלא להיות אותה – להרגיש, להקשיב, להביט כפי שרק מיטה תוכל. ואז הם נדרשים לכתוב שיר מטעמה. וכך מצליח אישי לחלב מתלמידיו מילים ונפלאות. ואילו אני חשבתי לעצמי הרי גם אנו יכולים לתאר לעצמנו אותה מיטה. אולי נעשה מיזם כתיבה חדש – במסורת מיזם התרגום של רונן, ופרויקט אבא של יעל. אלא שהנושא הפעם, אם תרשו לי לבחור, יהיה נקודת מבטה של כרית. ולמה, אתם שואלים, כרית ולא מיטה? למען האמת, קצת חששתי מה יקרה בבלוג הזה עם נבלה כולנו כמה ימים יחד באותה מיטה. וחוץ מזה, נורא נתן לי השראה הציטוט שהביאה כאן אליענה פעם בשם דון מקליין*:

Moonlight used to bathe the contours of your face
While chestnut hair fell all around the pillow case 

אז זאת ההצעה. מי בפנים? (רותפ, את מוזמנת להצטרף ולהעלות פוסט דרכי.) יאלה? נדבלוג כבר. א.

 

 

10 תגובות

  1. הרוזן כרלו בטוסי

    זה מפנק ודי נעים
    להיות כרית לראש מוכר
    אבל לא תמיד, כמו למשל
    בקרב כריות, כשנלחמים,
    או כשהוא לה אומר
    תשימי מתחת לתחת עוד כר
    עוד רגע קל אני גומר.

  2. לצה לא מיטה, אומי? למה לא מיטה? יותר כיף מכרית. מה זה כרית? זה כמו סלט לסטייק.

  3. אני בפנים!!! מיד מתחילה לחשוב בכריתית.

  4. באיחור אופנתי נעניתי
    מרוצה להיות כר תגובה
    בפוסט הבא 🙂

  5. גידי ותמתם

    אומי.

    אחלה רעיון מה דעתך על שיר מטעם
    כריות הקורדורוי הכתומות השחוקות והדהיות בבית של מומי ודדי שכבר ראו ימים טובים יותר?!
    תחשבי על זה…
    אוהבים אותך, אנחנו.

השאר תגובה ל אומי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר