הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

פחד

כעקרון ככל שאת גרה במקום נתון את אמורה להתמצא בו יותר ולהרגיש בו יותר בבית. במקרה שלי והארץ זה לא ממש קרה. ככל שאני כאן אני מתחילה להבין כמה אינני מבינה דבר. ככל שאני שולחת לתוך האדמה הזאת שורשים אני מגלה מערכות שעד כה לא ידעתי שהן קיימות. פרוטקציות, קשרים, פוליטיקה, כיעור. כל דבר נגוע. ותמיד אני בחוץ לעזאזל. ברוך השם נכון? נכון?

3 תגובות

  1. כמעט כל דבר נגוע 🙂
    אני בטוחה למשל שאת לא אומי !
    ותסתכלי בסביבתך הקרובה , אני בטוחה שגם לא ! נכון ?
    ואיך יצא לך פחד שנייה אחרי הפחד של אמיר ?
    פ ח ד

  2. "והארץ … ממש קרה. … ככל שאני שולח לתוך האדמה הזאת שורשים אני מגלה שתמיד אני בחוץ. לעזאזל!!!"
    למשל:
    רק לאחרונה – ערב ספרות – אני מקריא – גברת ( מבית אלפא…למה?) הערה אחת לה על קריאתי: "המבטא שלך מאד הונגרי". מצביעה על אי-שייכותי. – אמרתי לה שהיה לי מבטא גם לו עליתי מרוסיה ארה"ב אתיופיה גרמניה אנגליה צרפת יוון ככה שלהיות בעל מבטא – (ממנו קשה, או אי אפשר להשתחרר) – אין בו רבותא ולא מגיע על כך פרס וציון מיוחד.
    בבננות – כמה כבר מתייחסים אלי…?
    הבוס אמר: לא מבינים את הבדיחות שלך!
    באלף אופנים דוחפים לי כל יום שאני זר כאן. בחו"ל אני יהודי, כאן – אחד ממש לא שייך לברנז'ה.
    פחד. האם יש פיסת קרקע עליה אוכל להניח ראשי?.

  3. ס"פ על המים

    אומי,
    אני מהרהר בעניין זה בשוכבי ובקומי ובלכתי בדרך מיום שהגעתי לאמריקה. הרי לכאורה גם ארה"ב, כמו ישראל, היא מדינה של מהגרים; אבל כאן לא טורחים כל העת להזכיר לך שזה מקרוב באת ושאתה 'מבחוץ'. גם באמריקה יש 'קשרים', אבל זאת לא קומבינה אלא משהו מעל השולחן ושמו 'נט-וורקינג'. פוליטיקה מכוערת יש גם במדינה הענקית הזאת, אבל הכל כל-כך מנומס ומעונב שקשה להתרגז באמת.
    מפחיד איך שאפשר גם אחרת.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר