בננות - בלוגים / / טעם החיים
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

טעם החיים

 

 

 

 

פעם קראתי על ניסוי ובו השתילו זיכרון ילדות כוזב בראשי אנשים ובו אכלו בהנאה ברוקולי. לאחר מכן, החלו אותם אנשים לאהוב לאכול ברוקולי. 
מה שהדהים אותי מהקריאה על אותו ניסוי היה שעצם הזיכרון שאהבת משהו כשהיית קטן תדרבן אותך לאכול אותו גם לאחר מכן. 
עכשיו תשמעו מה קרה אצלנו. 
פעם סיפרתי לבני שכשהייתי שואלת את אימי מהו המאכל האהוב עליה, היא היתה עונה בייגל שהיה מכינה לה אימה — מרוחה בחמאה, כרובית ומלח. 
מאז, לא הפסיק בני לבקש ממני שאכין לו אותו מטעם.

 

 

 

9 תגובות

  1. אמא"לה רק לא כרובית.
    אותי לא היית משכנעת. הוא טעם פעם את המעדן הזה?-שפן הניסוי שלך?

  2. על הנסוי זה הפעם הראשונה ששמעתי – פשוט מזעזע.

    הבן החמוד שלך אוהב את מה שסבתא אהבה לאכול כשהייתה קטנה – זה נשמע כזה מתוק.

  3. מעבר לניסוי ולתהייה הפילוסופית המלווה אותו, הכריך הזה שאת ובנך אוהבים, נשמע לי אחלה. אנסה אותו.

    ועוד מחשבה: מה לגבי מאכלים בילדות שאנחנו מתעבים ממש, אך לומדים לאהוב כשגדלים? איך יסבירו את זה החוקרים? מי יודע, אולי נחטפנו ע"י חייזרים לעשרים וארבע שעות, שבהן שתלו בנו זיכרון חלופי, שעכשיו נאהב חמאה שפעם שנאנו וכו"…

    • הי יעל. זו שאלה מעניינת מאד. יכול להיות שזה עניין של מידה. לאחותי פעם האכילו המון אננס והיא הקיאה אחר-כך. היא היתה ממש ממש קטנה — בת שנתיים-שלוש — וכעבור מספר עשורים עדיין לא מסוגלת לגעת בזה.

      • חושבת שאפשר להכריז על סיפורי אוכל בילדות, ומי שלא חווה טראומה בנושא שיקום

  4. זה מעניין מאוד, זה אומר משהו על זיכרון, שזיכרון יכול להיות מאוד אישי אבל גם משפחתי, קולקטיבי, קהילתי, זיכרון של גזע. זה כמו שנשים פוחדות ללכת לבד בחושך, לא רק אלו שפעם קרה להן משהו רע בחושך. אז כמו עם פחדים, כנראה אפשר להבנות עוד רגשות. אני חושבת שאצל הבן שלך, מה בא לידי ביטוי זה אהבה, צורך בזיקה למשהו שהיה והוא לא יכול היה להיות חלק ממנו (כמו בשיר "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, שהכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי" שמבנה געגוע לחברה הישראלית החלוצית, לנוף וערכים שלא בטוח שהתקיימו פעם אבל כולנו מתגעגעים אליהם כששומעים נעמי שמר למשל). זה ממש נחמד אומי, אני לא מופתעת שאפשר לעשות לנו מניפולציה רגשית, אני שמחה לדעת שלפעמים זה עובד בכיוונים חיוביים 🙂

השאר תגובה ל אומי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר