הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
בעניין חלוקת התפקידים של ניהול הבית והמשפחה, ניתן להצביע על כשלושה שבן זוגי אף פעם לא עושה: אינו יולד, אינו מניק, ואינו סורק את שיער הילדים עבור כינים. הדבר שונה מאד מהבית בו אני גדלתי, בדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד (אם כי, ממה שאני רואה, מעט השתנה מאז בדרום אפריקה של היום). במציאות עגומה זאת, מה שהמשרתות לא עשו, עשו הנשים, ולגברים לא נותר אלא להיות מקבלי שירות פסיביים לגמרי. אפילו כוס תה מעולם לא ראיתי אבי מכין ואני גם תוהה אם ידע איך לעשות זאת. אפילו קניות הגברים לא היו עושים. בהקשר זה יש לי זיכרון ילדות אחד: הייתי בסופר עם אמא שלי כשראיתי, להפתעתי הגמורה, שני גברים הולכים זה לצד זה, דוחפים עגלות עמוסי מצרכים לקנייה. כל כך מוזר עבורי היה המראה, שהחלטתי לנסות ולעקוב אחרי שני היצורים, עד כשהגעתי קרוב אליהם ממש, רק כדי לגלות — שהם מדברים עברית!
זה מעניין, כי דוקא בחברות המזרח-תיכוניות, מקובל שקניות הן תפקיד הגבר, שהוא שר החוץ של המשפחה – וזה לא בגלל פמיניזם!
תודה רבה ענת, הארת את עייני. זה גם שיעור טוב במגדר — לא עצם סוגי העבודה/תפקידים חשובים, אלא החלוקה ביניהם.
עכשו אני מבינה כמה דברים. בעלי אהרון מבגדד, ואכן היה בו כעס מוזר כל פעם שאני קניתי כלים או ריהוט לבית. הוא אהב להביא את הקניות ולשמוע תגובות התפעלות. שלא לדבר על אביו.
איזה יופי. העברית נותנת תקוה. לרגע שינית את כל ההשקפה השוביניסטית הישראלית.
לאומי באהבה
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=10484&blogID=23
תודה רבה — נהנתי מהתגובות המגוונות.
בדרום אמריקה של ילדותי זה לא היה שונה בהרבה, בלי אפרטהייד…
כן שמעתי על כך. זה מראה כי החוק אינו הכל!