נוכחתי בעיתונות השבת. הכתבה (המצוינת של מרב סגיב עליה אני ממליצה בחום*) טיפלה בנושא הכללי של זכויות יולדות ואני הייתי אחת המרואינות בה. להופעה בעיתון יש כמובן גם צד אפל, והוא יצירת וודאות קרובה שביום מן הימים יקום אדם ויעטוף דג מת — בפרצוף שלך!
* מרב סגיב, "תוצרת בית", 7 ימים, ידיעות אחרונות, 13.2.2009
הי אומי,
אף 'חד לא יעז לעטוף דג מת בפרצוף שלך :-)). אכן כתבה משובחת.
מפאת רחמים לדג אולי?!
🙂
אוי אומי, לא ידעתי… חבל. אחפש מחר, אולי יתמזל מזלי…
🙂
שבוע טוב.
סליחה שירתי, רק גיליתי מאוחר…
אומי, תארי לך…לו ידע הדג במה זכה, לו ידע לקרוא, לו היה חיי: מבט לעומקם של דברים וזכויות יולדות, מה רע?…:)
:-))
אכן כתבה מעניינת. כשהתחלתי לקרוא אותה אמרתי לעצמי (בהשראת הקורס המרתק שלמדתי אצלך הסמסטר) שאת צריכה להיות מרואיינת בה, עברתי דף וגיליתי שזה אכן קרה:)
בהחלט :))
אומי הקליברית,
הכי אני אוהבת שאת יודעת לצחוק על עצמך,
אנחנו מאותו הז'אנר 🙂
וגרוע משיעטפו בזה דגים,
סביר להניח שאשה כלשהי תוריד על זה שערות,
אחרי שתקרא.
ככה לפחות אני עושה אם נקלע לביתי עיתון כלשהו.
אייייכככככסססס!
אומי,אבל באמת,
אשמח אם תעלי לכאן את הכתבה.
אומי, אולי תסרקי את הכתבה ותעלי אותה? למי שלא קורא עיתונים, וידיעות גם לא עולה ברשת. אשמח לקרוא.
(וזה גם נגד תופעת הדג שהזכרת….)
או בקיצור: יחי הרשת?
🙂 אשתדל
אומי,
הצלחת להצחיק אותי. אני במצב פלורוסנט חזק ועד שקלטתי למה התכוונת… חח בכל אופן, אני אשמח אם תוכלי להעלו את הכתבה למעני, סטודנטית שנה חמישית שלא ביקרה את הוריה מזה יומיים (רק שם יש 7 ימים)
תודה 🙂
גלית
תודה גלית.
i am working on it 🙂