הגבר החדש בהריון: ניסיון 2

בעקבות ההערה של מירי לפוסט הקודם:

כמה מילים על ביטוי "אנחנו בהריון." הוא מעצבן הרבה אנשים ובעיקר נשים, בנימה של תראה חמוד, הכל טוב ויפה עם השוויון המגדרי הזה, אבל אני ורק אני זאת שצריכה לעבור את הבחילות, הבדיקות, ההקאות, כאבי השרירים, והצרבת שלא לדבר על הצירים, חתך החיץ, התפרים והשדיים הנפוחות ועוד לא שמעת ממני כלום. אני דווקא בסדר איתו. תקחו למשל בן זוג שהוא שותף מלא לחיים, כולל גידול הילדים, ומטבע העניינים גם מעורב מאד בהריונות ובלידות. לא עובר עליו משהו? עובר. גם אם הוא לא זהה למה שעוברת האישה ההרה עצמה. ונראה לי כי יש מקום להכיר בכך, לא רק בקשר להריון דווקא אלא בדברים אחרים אותם עושה בן זוג אחד אשר משפיע מאד על השני, בנימה של "אנחנו במילואים." מעבר לכך, גם לא בטוח שלא עדיף כבר להיות בצד של מי שעובר את הדבר מאשר שלו שנאלץ לראות מן הצד.