בננות - בלוגים / / רובין הוד והשיעול
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

רובין הוד והשיעול

הפעם הראשונה שהיתה לי ברונכיט קשה, תוצר של הזנחה עקב יתר לחץ וחוסר זמן, היתה תקופת המבחנים למשפטים שנה א". המבחן הראשון היה במשפט בינלאומי. על הדף שחולק לנו נפרסה סדרה של עובדות, מעין סיפור שקרה לאחד בשם Robin Hood (שם בדוי) ואנו היינו צריכים ליישם עליו את החוק שלמדנו.

הכל טוב ויפה אלא שהשם רובין הוד נרשם באותיות עברית ואילו אני פשוט לא הצלחתי לפענח את המילים האלה. גם החיפוש במילון לא עזר כמובן. כך נאלצתי לחכות בקוצר רוח במשך זמן שנדמה היה לי ארוך מאד לבואה של המורה כדי שתסביר לי מה פשר העניין. ואיך התביישתי בעצמי כשזו אכן הגיעה.

אוי, אני מתמלאת ברחמים עצמאיים כשאני רק חושבת על התקופה הזאת בחיי, ועל החוויה הזאת בפרט. ועכשיו אני מתחילה לרחם גם על האנשים שישבו מסביבי באותו יום. זו באמת שאלה טובה מה יותר מעצבן, להשתעל כל הזמן או לשבת ליד מישהי שמשתעלת כל הזמן.

 

9 תגובות

  1. ואני תוהה האם הזנחה עצמית זה משהו מובנה בנו, עוד לפני ילדים+עבודה+בית+++
    האם זה משהו שלומדות (ים?) לעשות מגיל צעיר? האם זה מודלינג של ההורים שלנו?
    מתי הפסקנו לשבת על המרפסת ולרכל מעדנות על העוברים והשבים?
    אני רוצה זמן, איפה איקיאה של זמן????

    • כל כך נכון, ונאמר כל כך נכון. נותן עוד ועוד השראה — כתמיד. חיבוקים. א.

      • מיכל ברגמן

        גם אני חולה אומיונהניתי מאוד מהפוסט שלך. הוא מתואר חי כל כך.
        אני מודה שכשמישהו שנראה כמו גוויה מגיע לעבודה משתעל ומספר על איך הוא בכל זאת קם מהמיטה ובא להיות איתנו ולהפיץ את החיידקים שלי בא לי לצרוח עליו – שב בבית גיבור גדול עם כוס תה ותשאיר אותנו בבריאותינו.
        בריאות מהירה לכולכם.

  2. הרבה בריאות אומי ומיכל!!!

  3. עדנה גור אריה

    אני חושבת ששיעול הוא דבר מעצבן, בעיקר שאנחנו יודעים שכל שיעול של הזולת מפיץ חיידקים לא עלינו. אך כנראה שכולנו שורדים בכל זאת.
    אני אוהבת את צורת הכתיבה שלך, היא כל כך אמיתית.

    • תודה רבה עדנה. זה נכון, האמת, שאנו שורדים אותה. אני חושבת על זה לפעמים כשאני הולכת בשוק ונרתעת מלקנות חלק מהדברים כי הכל פתוח וכו". אך האם באמת אנשים נהיים חולים מזה? לא נראה לי, ואולי דווקא ההפך נכון. אני יצורים נורא מוזרים.

  4. זו התקופה מעצבנת של השנה. המעבר הזה בין קור לחום גורם להרבה מחלות.
    אתם כבר חולים הרבה זמן, לכן אני ממשיכה להתפלל לבריאות שלכם מכל הלב.

    חג אורים שמח לאומי היקרה ולמשפחתה.

  5. אסתי ג. חיים

    הזדהיתי. אנחנו הכי פחות חשובים. הבית-ילדים-עבודה חשובים יותר וכך אנו רודפים אחר הזנב הבלתי נראה שלנו ללא תכלית, חולים, מצוננים ומשתעלים…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר