בננות - בלוגים / / על הפסקות, הספקות ושאלת הספק
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

על הפסקות, הספקות ושאלת הספק

 

(או "למה את התעקשת למרר לי ת'חיים")

קטע מסובך במיוחד בכל הקשור להורות הוא שפתאום את צריכה לסדר את הזמן — של מישהו אחר. הנה דגימה קטנה: כשהילדים רואים טלוויזיה אני אומרת להם שאולי כדאי לשחק קצת סתם בלי מסך כבר! וכשהם מבלים כל היום בלשחק אני מזכירה להם שאפשר גם לקרוא ספר מדי פעם. וכשהם מתכרבלים שעות על הספה עם ספר אני באיזשהו שלב עשויה להציץ ולשים לב שהם נוטים לקרוא רק בעברית ולהעיר להם שהקריאה באנגלית חשובה באותה מידה חמודים. וכשהם קוראים יותר מדי באנגלית אשאל אותם בדרכי נועם ניכר לעיין מתי הפעם האחרונה שניגשו לכלי הנגינה עליו שילמנו כל כך הרבה כסף? ולשלוח אותם להתאמן עליו מיד תודה רבה! וכשהצלילים עומדים למוטט אותי פיזית ונפשית אני אנצל רגע נדיר של שקט על-מנת לחקור אם קיבלו שיעורי בית למחר ואם כבר טרחו את עצמם לבצע אותם? וכשהם נעתרים סוף-סוף להניח את הכלי בצד ומביאים לשולחן כזו ערמה של שיעורים אני מתעצבנת על המורה שמשום מה כלל וכלל איננה מבינה שילד צריך גם זמן לנגן, לקרוא, לשחק או סתם לראות טלוויזיה!

 

2 תגובות

  1. בס"ד
    חמוד.לפעמים אמהות יכולות ממש לנג'ס!

  2. קשה קשה ההורות הזאת…וגם כשכבר גדולים לא יודעים אם עשית נכון. מה הקנה מידה? לא יודעת…

השאר תגובה ל לוסי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר