לאחרונה קראתי את הספר eat, pray, love ובו מתארת המחברת Elizabeth Gilbert את המסע האישי שלה ממעמקי הדיכאון אל האור.
(לאחרונה תורגם הספר לעברית: ראו
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1015053.html)
כל החלק הראשון מתאר את נסיעתה לרומה וחוויותיה שם. יום אחד מגיעה המחברת, האמריקאית, למסקנה שרומה לא יכולה להיות עיר מגוריה. היא מספרת על כך לידיד שלה, רומאי בעצמו, והוא מנסה להסביר לה את פשר הרגשת האי-שייכות שלה. לדבריו, כל עיר יש לה את המילה שלה ומי שלא מתחבר עם "המילה" אין זו עירו. זוהי בעיני תיאוריה מאד מעניינת. אני לא אביא כאן את כל הקטע כי זה קצת ארוך ובכל זאת באנגלית, אבל תתרשמו מן הדוגמאות שניתנו שם, כל עיר והמילה שלה:
ROME = SEX
NEW YORK = ACHIEVE
LOS ANGELES = SUCCEED
STOCKHOLM = CONFORM
עכשיו, אם תסלחו לי, אקח את זכות הקדימה ואנסה להציע מילים לשתי ערים בישראל. יחד אם זאת, עלי לציין, מעניין אותי יותר לשמוע את ההצעות שלכם.
יאללה — ירושלים: מתלבטת בין המילה INTENSIVE לבין המילה REPRESS. לא כל כך יפה מצדי אני יודעת, אז בואו נישאר עם "אינטנסיבי", למרות שזאת מילת תואר ולא פועל. (אולי זה מבטא גם התחושה כאן לעתים עד כמה הדברים לא בשליטתך?) ומה עם תל-אביב? אני מרשה לעצמי לנסות כי פעם גרתי בתל-אביב, ממש במרכז העיר, כמה צעדים מדיזננגוף. בניין יפה ישן עם קיר שנבנה מול הכניסה כהגנה מפני כדורי מלחמה של פעם. מאחוריו חצר פנימי עתה מלא עשבים פראים ושלד של מתקן לתליית כביסה ונדנדה חלודה. בערבים הקיציים היו נכנסים ויוצאים מן החלל הביתי צלילים של שכן מנגן על סקסופון. אני גם זוכרת איך אף פעם לא היו טורחים לסגור את התריס לפני שהתפשטו ותמיד כשהייתי מסתכלת לי בחלון הייתי מוצאת איזו תחת מחזירה לי את המבט. למרות שזו היתה תקופה קשה בחיי את העיר דווקא אהבתי. אבחר לה את המילה LIVE לחיות (בירושלים יותר נכון לומר לשרוד). אולי "פתוח". ואולי סתם הרצון תמיד להיות ההפך מאיתנו — ירושלים!
איי איי איי. אומי, את מסבכת אותי בזמן האחרון. גם כך, אני כל החיים בין תל אביב לירושלים. גם בימים אלה ממש. לא בטוחה לגבי המילים שבחרת לתל אביב. דווקא "פתוח" בחרת לתל אביב? או LIVE? לא בטוחה עד כמה העיר שלי באמת סובלנית. היא לכאורה סובלנית, ולכאורה הכל וכולם סבבה כי בתכל"ס… אף אחד לא ממש מקשיב לשני או אמפתי אליו או מלווה אותו ברגעים שונים אז זה נורא קל להגיד: אחי/אחותי, הכל סבבה, בן אדם, אם דקה אחר כך אתה תשתה דרינק עם מישהו אחר.. לתל אביב , אם הייתי צריכה להעביר את התחושה החברתית העכשווית, הייתי בוחרת משהו כמו: כאילו. סבבה. זורם. אם הייתי צריכה לשקף את ההיסטוריה זה משהו אחר. זה רומנטיקה. זה ציורי. זו שירה אמיתית. וזה מה שאני אישית אוהבת בעיר המתוקה שלי תל אביב. את הפינות שמזכירות את פעם.
לגבי ירושלים. דווקא זו עיר שאני הרגשתי שהכילה אותי יותר. הייתי אומרת: עוצמה. לב. השראה. עולם.
פנטסטי מיכל — תודה!
לאומי,
אולי זה יפתיע אותך,
אבל המילים שלי כמעט הפוכות משלך.
לירושלים הייתי בוחרת: כפרית.
לתל אביב: מלחיצה או ניכור.
יש גם עוד כל מיני מילים לירושלים או לתל אביב, אבל בכללי זה מה שקופץ לי לראש.
ולבאר שבע: שלווה.
וחיפה: יפה.
המון חומר למחשבה רונית תודה רבה!
יש לי עכשו אורחים משבדיה. המלה קונפורם מתאימה מאד.
הגדרות מקסימות ומדוייקות. במיוחד "לחיות" לת"א ו"אינטנסיבי" לירושליים.
גם אצלי המילים שבחרת מתאימות לערים.
TEL AVIV = TOO WET
JERUSALEM = WETLESS
חנוך חהחהחה וגם אויאויאוי
נהדר.
Tel Aviv – eat
jerusalem – sit
priceless shira!
אומי, מהבוקר אני מגלגלת פה ושם בראשי מילים לירושלים שלי
בשנים: 1972-1979 געגעוע עז
בשנים 1979-1987 התגלות
בשנים 1988-1992 געגוע סמוי
בשנים 1993-2000 ניכור
בשנים 2001-2008 פחד אלוהים
והרי לך ביוגרפיה קצרה…
פוסט מרענן לימי הקיץ החמים
איריס, מילים משתנות? איזה רעיון מעולה! (אנסה את התרגיל בבית, אם כי אינני בטוחה שאוכל לזכור כפי שאת עשית….)
ירושלים – אש, שברון לב, דם, שגעון עד כאב.
תל אביב – סקס, אהבה, אופניים, כיף.
ירושלים ותל אביב – שכר דירה בלתי אפשרי.