בננות - בלוגים / / אני מנסה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

אני מנסה

 

 

 

אמא שלי היתה אומרת: את יכולה ללמד מישהו לצייר; אינך יכולה ללמד אותו להיות אומן. אני חושבת שזה נכון גם לגבי אמהות: אני מנסה להיות אמא טובה ולא מצליחה להיות אמא טובה זה בלי לנסות.

 

 

 

24 תגובות

  1. מיכל ברגמן

    אז מה זה להיות אימא טובה?

    • מיכל, הוספתי משפט כדי לנסות להסביר זהו. לא יכולה יותר. לילה טוב.

    • עדי בן זקן

      נדמה לי שלהיות אמא טובה זה כל הזמן לנסות להיות אמא טובה.

      • מיכל ברגמן

        תודה אומי.
        אבל גם אומן לומד משהו, מושפע ממישהו.
        בעיני אין אינסטינקט אימהי שמופעל עם קבלת הילד. אין דבר כזה.

      • לא רוצה להיות אופטימית הערב. אולי פעם אחרת…

        • עדי בן זקן

          אומי, אני לא יודעת מה קרה בדיוק. אבל מילותייך מסגירות עצב רב.
          אני רק רוצה לחזק את ידייך מכאן.

          היי חזקה. לא להתייאש.
          שולחת חיבוק חזק.

  2. סבינה מסג

    אוצי, אני לא חושבת שההשוואה הזאת נכונה.comparison is not always
    reason

    אני חשבתי שאני בכלל לא מתאימה להיות אמא ולא רציתי ילדים. אבל ברגע ששיניתי דעתי והחלטתי לגדל כמה מהם, התחלתי ללמוד את הנושא ולהנות מזה. הכי מהנה העובדה שאפשר לעשות מזה ילדות שניה. אני ציפצפתי על קריירה וחברת מבוגרים ועשיתי איתם חיים: מחנות כמו רובינזון קרוזו טיולים צחוקים… אפילו הפכתי את עצמי למכשפה שהולכת בהרים לחפש עשבים כדי לרפא אותם .

    • מיכל ברגמן

      אני כ"כ מבינה אותך סבינה – בעניין חברת המבוגרים מול לעשות חיים.
      בכל זאת יש ימים – וזה מה שאומי לדעתי אומרת – שהאדמה נסדקת מתחת לרגלים. איך יכול להיות שאני כזאת, שלא שמתי לב, שכלא ראיתי, שככה אמרתי. יש רגעים כאלה שמייסרים את הלב.

      • סבינה מסג

        בודאי, עד היום כואבים לי רגעים כאלה. למשל: משפטים שהיה בהם זילזול , לא מכוון, אבל בכל זאת, שהשפיעו על בטחונו העצמי של ילד.

        או שאני עושה כלים ולא באה לתת נשיקת לילה טוב לבן 10 שלא יכול בלי לספר לאמא מה היה היום … ועד שאני באה הוא נרדם. כמה אתגעגע לזה כעבור שנים מועטות כשניתק את הקשר איתי כדי להיות לגבר!

        כן, היום הוא גבר בן 38!

        • מיכל ברגמן

          אומרים שמתנתקים רק כי יודעים שיש נמל לחזור אליו.
          אני בת גילו של בנך וגם אני עישתי בלגאנים לפעמים, והתחשבנתי ונעלבתי והיו לי סיבות טובות.
          זה לא עובר לגמרי רק מקבל פרופורציה אחרת מהרגע שמגיעים לאיזושהי הבנה פיסית, שאנחנו לא כאן לנצח.
          בזמן האחרון יש לי בכלל שגעון – להשתדל להיות כזו שיכולה לתת לעצמה דין וחשבון במידה וזה היום האחרון שלה. שגעון גמור אבל מפחית כעסים מאוד.
          ועדיין – זה נעלב קצת, ההוא רוצה עוד. ההזקקות עצומה.

      • אורה ניזר

        אומי יקרה, כמו מיכל הנפלאה באמת שהיא פורשת, גם אני חושבת, ובעצם יודעת שאנחנו רוצות להיות הכי מושלמות בשביל הילדים שלנו, תמיד לדעת למצוא את המלה המנחמת המתאימה לילד המסויים, ולומר אותה בזמן הנכון לו, באנטונציה הנכונה לו. תמיד לענות בסבלנות גם כשכבר אין, אף פעם לא לצאת מן הכלים, תמיד לעמוד הכן ולכל גחמה שלהם להצדיע. למחוק את הצרכים שלנו, לותר על המקום שלנו, על זמן איכות בשביל עצמנו, לותר על עצמנו כבני אדם במנותק מילדינו.
        אמא טובה גם כועסת ויוצאת מהכלים, ומתפייסת, ומתנצלת כשצריך, וסולחת, ושוב יוצאת מהכלים… ככה הם לומדים על החיים האמיתיים, ככה גם הילדים לומדים להתמודד עם כעס, עם תיסכול ועם העובדה שההורים אינם מושלמים, וזה בסדר שהם כך, זה מאפשר לילדים לקבל את עצמם כבלתי מושלמים, כבני אדם שלפעמים טועים, תוהים, כועסים ובעיקר סולחים לעצמם. אמא מושלמת או זו שמציגה את עצמה כמושלמת היא האם המסרסת. תודי לעצמך שאת אם טובה דיה. כלומר לא מושלמת.

        • מיכל ברגמן

          אורה – אני חושבת שזו כל התורה על רגל אחת. כמה חכמת הלב בדברים שלך.

  3. השוואה לא טובה. כל עוד את בן אדם טוב, את יכולה להיות אמא טובה. אפשר גם ללמד מישהו איך להיות אמן. זה הכול תלוי בכוח רצון, בנכונות, במחוייבות.

    אנ עצובה שאת מרגישה כך. בתור בת בלבד (ולא אמא) אני יודעת שילדים נוטים להאשים את הוריהם בהכול. אולי זה מה שגורם לך להרגיש ככה.

  4. אומי יקרה, חבל היה לי לקרוא את המילים שלך.
    נדמה לי שהכי טוב זה פשוט לנסות ולהשתדל ולעשות את הכי טוב שיכולים.
    אני יודעת שאני מסתכלת היום על הורי ויודעת שהם עשו את הכי טוב שהיו יכולים וזה מספיק לי לגמרי כדי לא לכעוס עליהם ולאהוב אותם הכי שאפשר.

  5. אומי
    ימים קשים כאלה . טוב שאת יודעת להוציא. יבואו ימים ורגעים אחרים. הספקות תמיד שם . אין פטנטים רק תשמרי על עצמך. מרוב נתינה נשחקים וחבל כי אז באמת כבר אין מושג מה קורה.

  6. אומי
    פשוט, מהיום תהיי…
    ואם לא מהיום אז ממחר…
    שלך טובה

  7. יעל ישראל

    ווי, תיק כבד. יש "גוד אינף מאדר" בעולם?

    אני חושבת שאבי היה "גוד אינף פאדר", אלא שהוא התחתן עם אימי, והיא לא ידעה בכלל להיות אימא, וזה הרס הרבה את ה"גוד אינף פאדריות" שלו.

    מילכוד.

  8. הי אומי
    אני לא מאמין שיכולים להיות הורים בלי לשגות. זה נעוץ בהיותנו בני אדם.
    תסלחי לעצמך ותנסי להיות קשובה יותר, יחד.
    מלאכה קשה ואני רק בתחילתה. אני יודע יותר מה להציע לך מהצד של הילד מאשר מהצד של ההורה.
    ומהצד של הילד. אם תדעי לסלוח לעצמך ולבקש סליחה על שגיאותיך, גם הילד יסלח. לפחות הילד שהייתי, סלח.

  9. אני בטוחה שאת אמא טובה, מפני שאת נתפסת בעיני כאדם טוב. אני חושבת שלהיות אימא טובה זה להיות מאוהבת. בילד, בחיים, בעצמך. לתת לו גם דבש יחד עם החלב. כמובן שרגעי השבירה קשים אך הם אלו הרגעים בהם נוצרת האפשרות להיות אחר כך טובים יותר.
    להיות אימא טובה זה בעיקר להאזין לדבר מה שהוא חד פעמי אצל הילד, כמו אצל האומן. לתת לו תחושה של אנושיות וביטחון עצמי כדי שילמד לתת אותן לעצמו ולא להזדקק לכך מאחרים. ובעיקר להנות מקיומו. אין כמו חיוך ונשיקה מילד. אלה שווים הכל.

  10. גם אומנים לעתים רחוקות מרוצים מיצירותיהם. בגלל זה הם ממשיכים ליצור. בשאיפה ליצירה המושלמת.

  11. (אנחה עמוקה שמוציאה המון אויר ומרוקנת אפילו את הסרעפת והבטן התחתונה, זה מה שהיה לי להגיד כשקראתי)
    (ועוד מחשבה, יש רגעים שאופטימיזם זה הרבה יותר גרוע מזיהום אויר בשבילי)
    (ואת יודעת שאף פעם לא חייתי חיים לא תכליתיים? ועכשיו זה כבר אבוד או לפחות דחוי עד שהם בני 38)

  12. אומי, קבלי חיבוק וירטואלי. אני חושבת שאת מופלאה! (דרך אגב – חלק מהשאלות שרציתי לשאול נוגעות בדיוק בזה. אחכה לאמצע יולי)

    ואת – אל תשכחי לטפוח לעצמך על השכם ולומר לעצמך כל הכבוד. כי זה בדיוק מה שמגיע לך.
    (למרות שבסוגיית האופטימיות אני נוטה להסכים עם רותפ. וגם עם חגית. אחרת אין סיבה. לא?)

  13. קודם כל, אני חושבת שצריך לשאל מה זה "טובה", וגם מסקימה במה שנסכו כל כך יפה למאלה.
    גם — to look at the big picture
    כמובן, אני מנסה לשכנאה את אצמי אותם דברים

    חוץ מזה — מורה שלי לרישום פעם אמרה "אני לא פה בכדי ללמד אתכם לרשום, אלא ללמד אותכם איך להסתכל"

השאר תגובה ל חגית ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר