הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

הפסקת אש

אתמול לקראת השקיעה ראיתי ברחוב חייל. הוא חזר משם, ראיתי על פניו. חייכתי אליו כי רציתי לומר לו תודה אך הוא החזיר לי מבט לא מבין. עוד כמה רחובות ראיתי חייל נוסף ונזכרתי במבט הראשון ולא חייכתי אליו אף כי ידעתי שאת חיי אני חייבת לו. רק עברתי על פניו בבושת פנים.

 

בערב חגגנו את יום נישואינו. מי סופר כשהזמן רץ ובכל זאת עשרים שנה פחות שבועיים וחצי. הקדמנו כי כל הילדים ישנו אצל הדודה והדוד, פעם ראשונה מאז לידת הבכור. ניקינו ת'בית, טיילנו, אכלנו, ראינו סרט ונשאנו תפילת הודיה אבל גם זה לא עזר. עדיין לא הצלחתי לישון. אני מהססת לכנות אותי נפגעת מלחמה כי זה כלום לעומת אחרים אבל מאז שהחלה אני מתקשה נורא לישון וזה לא דבר של מה בכך. מה עם הספקת האש, תהיתי. נשברה על הבוקר.

אני לא מצליחה שלא לחשוב כמה קרובה המילה עזה לעזאזל.

 

2 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    כבדו שערי עזה, מאז שמשון ודלילה.

    ואין קשר פונטי או מושגי בין עזה לעזאזל. חוץ מזה שלשניהם צריך שעיר (קורבן)

    כי אז היינו גומרים בשמות הירואים כמו :
    "עזה-אל" או "עזה זה אל"

  2. תודה, אומי!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר