בננות - בלוגים / / בוא אתן לך נשיקה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

בוא אתן לך נשיקה

 

 

 

Come here sweetie and let me kiss it better

ככה אני נוהגת לומר לבני כשהוא מקבל איזו מכה. אני יודעת, גם בעברית אומרות האמהות בוא חמוד ואתן לך נשיקה כשהילד מקבל מכה. אבל איכשהו הביטוי באנגלית מבטא טוב יותר את הכוונה מאחורי הנשיקה – לרפא.

בפועל זה מדהים אותי כל פעם. איך שבני בן השנתיים עושה את דרכו מן הקצה האחת לקצה השנייה של החדר, בבכי, עם היד או מה שלא נפגעה מורמת בכיווני. עושה את דרכו, מסביב לקוביות הלגו, מתחת לשרפרף העץ, בגלישה על הספה, עד אלי. כל מה שנדרשת ממני הוא להניח נשיקה קלה על אותה היד וכו". והבכי פוסק מיד. והוא חוזר חזרה, בשקט ובסיפוק, בגלישה על הספה, מתחת לשרפרף העץ, מסביב לקוביות הלגו, אל מקומו.

איך, אני שואלת את עצמי, פעול הדבר? הרי הוא בטוח יודע כי הנשיקה שלי איננה ממש מרפאת אותו. 
אולי התשובה נמצאת אצלנו, הגדולים, בכלל. בכלל אני חושבת לפעמים שההתנהגות התמימה של ילדים קטנים מבטאת-משקפת משהו שטבוע עמוק באנושיות שלנו, שקורה גם אצל מבוגרים.

הנשיקה הזאת, למשל, אולי היא היא הצורך של כולנו, הרבה פעמים, כשאנחנו פגועים, לקבל רק מילה טובה, אישור בדבר קיום האהבה או החיבה, ובעיקר הכרה במה שעובר עלנו. במקרים רבים, במיוחד כששום דבר אחר לא יעוזר כבר, ההכרה/הטובה/הנשיקה הזאת עוזרת.

אולם שלשום קיבל בני מכה קצת יותר חזקה מהרגיל, ועל אחת מעצבאותיו הקטנטנות התפתח פצע. 
למחרת ניכר היה שהוא חש כאב. 
והוא בא אלי בכדי שאתן לו נשיקה. 
ונתתי לו. 
והוא שב וביקש. 
ונתתי לו. 
והוא שב וביקש נשיקה ונשיקה ונשיקה. 
ונתתי לו עוד ועוד ועוד 
כל כך רציתי לרפא אותו. 
ועוד ועוד ועוד 
עד שכבר התחלתי להיבהל. 
שמא הילד הזה ממש מאמין שיש בכוחי לרפא אותו. 
ומן הידיעה שאין ביכולתי לעשות זאת. 
ואף התחלתי לחשוש: הייתכן שגם אנחנו האמנו-התאכזבנו מאמותנו, שהיו צריכות לדעת לא רק להכיר בכאב שלנו אלא גם לרפא אותו?

 

 

 

16 תגובות

  1. להדפיס ולתלות על כל מקרר ביתי.

  2. בעבודתי הרבה ילדים נופלים, נפגעים, נחבטים ובוכים. ורק אני אומרת: אוי, נכון שזה כואב? אני ממש מאמינה לך שזה כואב, תן לראות? אני נוגעת, וזה עובר. הבכי נגמר.

  3. רונן א. קידר

    בעצם, אם הוא מאמין שאת יכולה לרפא אותו, אז לנשיקה יש אפקט מרפא – אפקט הפלצבו הנודע. כלומר, בעצם הוא צודק, והוא רק לא פיתח את המודעות לכך שהנשיקה לא תמיד מספיקה כדי לרפא.

  4. בשנות לימודי הפסיכולגית שלימדה אותנו אמרה שיש להתייחס לכאב שלהם. לומר"אוי נפלת , זה כואב?" ואז לנשק ולעודד. אבל לא להתעלם מהכאב. וככה הנשיקה היא נחמה ולא תרופה.

    • אנחנו נוהגים לעשות נו נו נו למכאיב.
      הרצפה הכאיבה? אחרי הנשיקה ניגשים אליה ואומרים נו נו נו אם אצבע של נו נו נו. נותן הרגשה של שליטה במצב.

    • אני מסכימה. הנטייה של אנשים רבים (ישראלים רבים?) לומר מיד "לא נורא" כל פעם שילד נופל וכו" נורא מפריע לי.

  5. עדנה גור אריה

    אני חושבת שצריך לציין שזה כואב אך לא לשכוח את הנשיקה. הנשיקה אכן יש בה כוח מרפה. אצלינו הנשיקה היא חלק מתהליך ההתגברות על הכאב, אנחנו גם לוקחים את המכה והילד אומר להיכן לזרוק אותה. המשחק משכיח את הכאב והנשיקה מרפאה, כי היא ביטוי לאהבה ואנחנו יודעים שלאהבה יש כוח לרפא.

  6. איזה ילד חמוד. אהבתי את התיאור שבא אל האימא לקבל "נשיקת-מרפא".
    בקשר לפסיכולוגיה העומדת מאחורי זה, אני משאירה לחכמים ממני בתחום.
    אהבתי מאוד את הפוסט.

  7. רונית בר-לביא

    בנשיקה הקטנה הזו טמון הכל.

    החום של אמא, ההשתתפות שלה במה שקרה לך, התחושה שיש מי שמגן.

    זה כל כך מרפא ב 80% כל דבר.
    בוודאי את כל החלק הנפשי שבמכה, שהוא הרוב 🙂

  8. אומי היקרה
    אני אוהבת את תת המחשבות שלך, את מצליחה לתפוס אותן, ולעלות אותן, זה העבודה שלנו, לסרוק מחשבות ולדבר איתן, לא חשוב הפיתרון.
    להתראות טובה

  9. זה מאוד מחבר אותי לרייקי. שלמדתי רייקי, בעצם הבנתי שעל זה מתבסס הריפוי הזה במגע. כשכואב שלנו הראש, אנחנו שמים את היד על הראש, וככה אנחנו מקלים על הכאב. מבחינת הילדים שלך, זה מראה להם שאת אוהבת אותם ושאכפת לך מהם. יש לזה יכולת ריפוי אמיתית, לאהבה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר