בננות - בלוגים / אומי לייסנר / תחתום כאן וכאן
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

תחתום כאן וכאן

 

 

 

 

 

  

 

מילוי טפסים הוא ללא ספק אחת המלאכות השנואות עלי מכל. החיפוש הנואש אחרי כל מיני פרטים מעצבנים שאין להם אף זיקה זעומה עם הקיום שלי מעבר לדף. חלק מהזמן גם אינני יודעת בכלל איך לענות. מה לעזאזל רוצים ממני. או שהאפשרויות המוצעות נראות לי לא לעניין (למשל, כאשר שואלים לגבי מין הייתי מעדיפה לרשום "כן, לפעמים" על פני "זיין" או נון). הרדוקציה הזאת של חיי למשבצות מסומנות באיקס ושל הישגיי ואהבותיי למספרים עגולים. האופן שבו הכל נסגר וממוסגר בתוך עמוד אחד או שניים בגודל A4 והחתימה בסוף, שמשום מה טומנת בחובה אלמנט של איום: האם זו באמת את גבירתי?

 

 

 

 

 

 

 

 

8 תגובות

  1. מדייק את התחושה!

    (רק לא הבנתי מה היית מעדיפה לרשום לגבי מין…)

  2. אסתי ג. חיים

    אומי, אני ממליצה לך מאוד לקרוא את שירה של שיבורסקה "כתיבת קורות חיים" מתוך הספר "סוף והתחלה" הוצ" "גוונים" בתרגום רפי וייכרט. הנה כמה שורות מהשיר הזה:
    "מה נחוץ?
    נחוץ לכתוב בקשה
    ולצרף קורות חיים.

    ללא קשר לאורך החיים
    על הקורות להיות קצרות.
    …המרת הנופים בכתובות
    וזכרונות רופפים בתאריכים מקובעים. מכל האהבות לרשום את הנישואין בלבד,
    ומהילדים רק את אלה שנולדו…
    …כתוב כאלו מעולם לא דיברת עם עצמך
    וכאלו עקפת את עצמך מרחוק…."

  3. יעל ישראל

    קטע מעולה.

  4. אוי, אני שונא טפסים. במיוחד כאלה ששולחים בדואר ואי אפשר לדעת אחר כך אם שכחתי משהו, איזו חתימה במקום נסתר או מספר לא מדויק. עד שאני מקבל תשובה אני תמיד מסתובב מלא סיוטים שהטופס אבד/לא שלם/נקרע/שגוי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר