בננות - בלוגים / / שמחת תורה של מי?
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

שמחת תורה של מי?

כהרגלנו גם השנה עשינו את שמחת תורה בשירה חדשה, אותה בית כנסת ירושלמי אורתודוקסי פמיניסטי בו הנשים רוקדות עם התורה וגם עולות אליה. פגשתי שם המון אנשים שבאו במיוחד מכל קצוות הארץ כדי לחגוג את היום במקום הזה. כמספר האנשים שפגשתי כך מספר בתי הכנסת בארץ שאינם עונים על הצרכים של חבריהם.

13 תגובות

  1. לא לכולן אותו צורך.
    בדיוק היום חשבתי על כך, אכלתי מאחרוי וילון סעודה שנייה , וחשבתי זה עצוב כאישה? ומה אםם הרב ידבר, הייתי רוצה לחזות בפניו ובשפתיו.
    אך הוא לא דיבר. ולצידי ישבו נשים ואמרו: איזה יופי סידרו כאן.

    וחשבתי: אולי זאת אני, לא מסוגלת לראות את הטוב, שבוייה בקונספציות.

    והתחלתי להנות מהאוכל שהיה משביע ומכל מיני שיחות שהעברתי.

    אני לא יודעת אומי, היו לי על כך שיחות עם אחותי, שאולי לפעמים קשה להנות ממה שיש.

    אישית: לא היה לי צורך לרקוד עם התורה.
    לרקוד כן, והיו נשים שרקדו אצלינו.

    הכל דואלי.

    חג- שמח .. עדין.

    ודרך אגב נולדתי באיסרו חג בחו"ל, ואני כנראה אוהבת תורה גדולה, או לפחות משתדלת להתאים את אשיותי לגודל היום בו נולדתי.

    • היי אביטל. קודם כל, ברכות על היום הולדת הקרבה :). מעבר לכך, ברור לי שלא לכולם וליתר דיוק לא לכולן יש אותם צרכים, אבל ציינתי שאנשים ובעיקר נשים רבות עשו מאמץ גדול כדי להיות שם בחג ואצלן ברור כי בתי הכנסת שלהן אינן עונות על הצרכים שלהן. חג שמח, א.

  2. אני הייתי בבית הכנסת במושב חמד — בו העברנו את החלק הגדול של חיינו, למרות שאנחנו לא ממש דתיים- כל הזמן הצצתי אל הצד של הגברים. והיה חבל לי על הבנות שרקדו במרץ אבל בלי התורה.

  3. את המושג אורתודוקסי פמיניסטי עוד לא שמעתי.
    וחשבתי שהדת לא סובלת פלורליזם…

    • לוסי היקרה
      האחר תמיד נראה לנו הומוגני ואנחנו כה מגוונים. זה כמובן תעתוע ראיה. יש כל מיני גרסאות של יהדות ודווקא היום הפריחה והגיוון רבים ודווקא בירושלים.
      כשאומרים שירושלים מתחרדת, אני חושב שזו למעשה טעות. היא נעשית יותר דתית ויותר מגוונת. דווקא הבטחון הדתי מביא לפלורליזם דתי.

      • כל כך נכון מיכה, מעריכה את הפלורליזם המחשבתי שלך.
        הוא לא מובן מאליו.

        יש לכולנו מה ללמוד ממך.

  4. יפה ומרגש, אומי.

  5. אני זוכרת את הגיל בו כבר לא יכולתי להכנס ולרקוד על כתפי אבא שלי עם התורה, לא אשכח את העלבון של להסתכל מלמעלה, מעזרת הנשים אצלנו, ולראות את השמחה רחוקה ממני, טוב שיש מקומות שזה אפשרי

    • אוי חני, הזכרת לי נשכחות. מעניין, אני הפסקתי ללכת לבית הכנסת ביום שבו הוגלתי לעזרת נשים. כל עוד ישבתי על ברכי אבא זה היה אחלה, כי אבא סימל לי את בית הכנסת ואת הדת. בלי אבא, לא היה לזה שום טעם.

  6. תמיד מרגשת אותי טביעת העין שלך, ועוד יותר מכך, יכולת הניסוח שלך לומר משהו בכזה דיוק ותמציתיות. שאפו.

  7. מרענן לחשוב על מחזה כזה… של נשים רוקדות עם הספר ביד…שנת שמחה לך..

  8. אני מאד מודה לכם — כבר חוזרת. א.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר