הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

הזוי

להלן הטקסט של מייל שקיבלתי אתמול ללא פרטים מזהים. בכל היתר לא נגעתי:

שלום רב,

שמי … סטודנטית שנה ג' בפקולטה …

ראיתי שאת מעבירה את הקורס על …. אני מאוד מתעניינת בנושא,ועורכת מחקר.

רציתי לבקש ממך הפניה למקורות שעוסקים בנושאים של פונדקאות, הריון, זנות, פורנוגרפיה, הקפאת ביציות ושאר סוגיות בעניין.

אשמח מאוד לעזרתך המהירה

בתודה מראש 

12 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    :)))

    מזל שהיא לא נתנה לך להקיף בעיגול
    את הנושאים ה"נכונים" מתוך השלל..

    תעשי מענה קולי שיפנה את האנשים לפי ה=בקשותיהם ההזויות, משהו כמו:
    אם הינך מתעניין בפורנוגרפיה הקש 1,
    אם הינך מתעניין בזנות הקש 7 וכדומה ..
    :))

  2. בעיתון החג (יום כיפור) של הארץ מתאריך 27/9/2009 יש סיפור נהדר של מאיה ערד ב-ד-י-ו-ק בנושא זה. ממליץ בחום!

    • הספור הנפלא של מאיה ארד הוא לא בנושא הזה הוא על טעות, סטודנטית שמבקשת המלצה שוב ושוב מהמנחה האהובה שלה, כועסת מאוד!! שהיא לא עונה, ולבסוף מתברר שהמנחה נפטרה ממחלה קשה, במקרה של אומי זה פשוט טמטום וחוצפה.. אין גבול

  3. יעל רוזן-בר שם

    קראתי את הטקסט כמה פעמים, כדי להיות בטוחה שקראתי נכון, ואז צחקתי.

    הייתי אומרת שזו בדיחה מרה מאחד הקרובים לך, אך למעשה אחרי שקראתי את הפוסט האחרון של רונית בר-לביא התברר שהאדם כבר מסוגל לכל.

    תצחקי מזה אומי היקרה.

  4. אני חושבת כמה הקישורים בין פורנוגרפיה זנות ופונדקאות נכונים
    אולי התלמידה לא מבינה בעניין אבל אינטואיטיבית היא קלעה "בול"

  5. יותר מצחיק מהזוי. לב הענין במייל הזה הוא התמקדות הסטודנטית שנה ג' סביב הנושא בו היא מתענינת וזה בא לידי ביטוי בעיקר שני משפטים:

    ראיתי שאת מעבירה את הקורס על….

    ….ושאר סוגיות בעניין.

    אשר לסיפור חילופי המיילים שהביאה מאיה ערד בעיתון הארץ (שלא ברור ולא חשוב אם הוא אמיתי או לא) יש בו אמירה מעניינת לגבי תרבות משלוח מיילים עם בקשות לאנשים שלא מכירים, ואז כשלא מקבלים תשובה נוטה הפונה מהר מאוד לפרש זאת כהתעלמות מעוררת כעס. הקלות הבלתי נסבלת של משלוח מייל מחייבת לדעתי קביעת קוד התנהגותי לגבי מתן תשובות – אולי הצהרת כוונה לגבי אי התחיבות/התחיבות לענות בכל מקרה
    הסיפור שהובא בעיתון הוא גם על חוסר תקשורת – כאשר שותפתה של זו שלא ענתה (פשוט בשל מותה) אינה קוראת עברית ומודה באנגלית לשולחת המיילים הנזעמים ומלאי החרפות על משלוחם, תוך הבטחה לדאוג לתרגומם, מה שמשאיר את סוף הסיפור לדמיונו של הקורא.

    • ואני חשבתי לעצמי כמה הסיפור האמור מבטא מעין פנטזיה של פחדים, כמו כשאתה מתנהג לא יפה כלפי מישהו ואח"כ מתברר שמדובר בבן של הבוס או משהו כזה. בסיפור, הסטודנטית המיואשת ארזה אומץ בסוף מול ההתעלמות של הפרופסור והיא ירדה על הפרופסור שלא חזרה אליה כל כך הרבה זמן ובכך גם פגעה בה ואח"כ התברר שהיא למעשה גססה וכו' וכו'. במציאות, נדמה לי כי ברוב המקרים הנמען פשוט לא עונה וזהו וגם לא שם על אף אחד אחר לא כל שכן סטודנט.

  6. אוי, את מצחיקה. או שהעולם מצחיק…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר