הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
בשנה שעברה עשינו חינוך-ביתי (הום-סקולינג) לבן הגדול, בשנת הבר מצווה שלו. הניסיון היה חיובי מאד, גם אם בחרנו השנה לחזור לספסלי בית הספר. התכוונתי לעקוב אחר התהליך בבלוג אבל לא הספקתי ואשאיר כאן רק טעימה, קינוח לקראת השנה החדשה, עם כי ממין חמוץ-מתוק במיוחד. אז ככה: עם מורה פרטית שהגיעה לביתנו למד הנער מלאכים ולציון ההגעה לסוף ספר א' היא הציעה לו לבחור בין מבחן בכתב, מבחן בע"פ, מצגת או סיכום. הוא חשב לכמה רגעים ואז ענה לה: אני אעשה סיכום, כי זה הכי קשה לי. קלטתם? ועכשיו לכו תמצאו סיפור דומה במסגרת המנוהלת על-פי שיטת הציונים.
את צריכה להיות גאה בילדך המיוחד ,אומי, הבוחר להיות מאותגר אבל זה לא מתאים לכל אחד ,לצערי ,שיטת הציונים היא ברירת המחדל הכי טובה למכנה המשותף הכי רחב של תלמידים
שבת שלום
אומי, יש לי הרגשה המשלימה את מה שחנה כתבה מעלה. נדמה לי שהבן שלך היה מפגין את תכונתו המעולה הזו גם במסגרת לימודים רגילה. לא בכול המערכת אשמה ולא את כל הטוב שבתלמיד יש לזקוף לזכות המורה ו/או השיטה.
הי חנה וענת, תודה, אבל אני עדיין חושבת שזה שמה שהוא עשה לא היה כרוך במתן ציון היה מאד משחרר. שבוע טוב, 0.
היי אומי
ואני לרגע פחדתי שאת אנטי ציונות.
נסיון יפה עשיתם, אני מניח שאתם משפחה מיוחדת ,כך שלא מפתיע שהבן מיוחד.
דרך אגב,בבתי הספר של התנועה הקיבוצית לא נתנו ציונים, נדמה לי שגם לא עשו מבחנים עד שנות ה70 של המאה הקודמת.
תודה רבה גיורא, זה מעניין מאד.
אומי
את אמא חכמה…
כי יש מרחבים לידך,
וזה שהוא חזר לבית ספר זה מראה שהוא יכול גם לבד גם ביחד
להתראות טובה
היי טובה, חיבוק חזרה:) אומי.