בננות - בלוגים / אומי לייסנר / דברי הסבר וכעס ביחס לנייר העמדה בנושא לידה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

דברי הסבר וכעס ביחס לנייר העמדה בנושא לידה

 

 

הנה הלינק למסמך שהגשתי היום למשרד הבריאות:

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=26383&blogID=39

הנה התחושה:

לכל מען דבעי

אינני רואה  את עצמי כפעילת שטח. אינני פועלת מטעם ארגון ספציפי. אם זאת, אני רואה את עצמי כמחויבת לזכויות אדם ולזכויות נשים רק לא אוהבת אור הזרקורים ולכן רואה את תרומתי בעיקר בתחום הכתיבה.

באשר לנושא "אי-מימון לידת בית", לקחתי אותו באופן אקראי כנושא לדוקטורט (כשלידת בית לא באה בחשבון בכלל עבורי אישית). סתם שמעתי על העניין והיה נראה לי שיש כאן פגיעה בזכויות נשים.


ככל שלמדתי, למדתי כמה ניצול יש בתחום הזה, וכמה לידה וגוף היולדת הפכו למשוא לעשיית רווח (בעיקר, עבור רופאים וגם עבור מדינות בעצם). בסוף, הגעתי למסקנה שהצעד הראשון וההכרחי לשיפור המצב בישראל הוא לשבור את המונופול שהעניקה המדינה לבתי חולים על היולדות.


גיליתי גם, במשך השנים, כי הנושא — זכות הבחירה של האשה היולדת —  לא נתפס כחשוב במיוחד, לעומת, למשל, נושא ההפלות, אז כולם נלחמים בעד (או נגד) זכות האישה לבחור. אלא שלדעתי, ישנו קו ישיר בין הדרך בה חברה מסדירה הפלות לבין הדרך בה היא מסדירה לידה. שימו לב שבעוד אנגליה די בסדר בכל הקשור ללידה — למשל, מאז ומתמיד היו שם לידות בית — באירלנד זכויות היולדות הן במצב של על הפנים.


ואצלנו? שימו לב שבדיוק אותן סוגיות שעולות בכל הקשור להפלות עולות בקשר להסדרת הלידה, ובפרט תמצאו את שני הנדבכים הבאים: ראשית, כלל הברזל של הוצאת כוח ההחלטה על גופה מידי האשה עצמה, ושנית, הסדרה שמבטיחה עשיית רווח מן האירוע הרלוונתי (לידה/הפלה) עבור רופאים בלבד.


לבסוף, כתבתי את המסמך הנדון כי פניתי אל כל מיני ארגונים המתיימרים להגן את זכויות אדם בישראל  לעזרה והיא לא ממש הגיעה. הנושא לא מספיק חשוב, על אחת כמה וכמה כשמדובר ביולדות שאינן רוצות התערבות רפואית. אם הן רוצות, אז בסדר, הן ממושמעות כמו שצריך, במדינה בה הרפואה מהווה הדת האמיתית.


אל תדאגו, גבירותיי ורבותיי, אין בי שום קריאה לנשים ללדת ללא אפידורל וכו'. מה אכפת לי? אני בכלל תומכת בניתוח קיסרי מרצון, רק שאם המדינה ממנת ניתוחים קיסריים ללא צורך רפואי, למרות כל הסכנות הברורות הכרוכות בכך, אז שתממן גם לידותיהן של יולדות השואפות ללדת במקום בטוח יחד עם מחויבות לאי התערבות ככל שניתן הדבר.


ותמיד, שהכל יהיה בהתאם לרצונה של האשה היולדת עצמה. שאלו אותי פעם איפה הייתי שמה את גבולות האוטונומיה הגופנית של האשה ההרה והיולדת ואמרתי במקום בו מתחיל ומסתיים עורה. על כך אמרו לי שאני קיצונית. שיהיה.


אומי

 

 

4 תגובות

  1. רבקה ירון

    כל הכבוד, אומי! תודה!

  2. מירי פליישר

    אומי יקרה כבר ראיתי שכשרוצים אפשר להזיז הרים זה רק מחייב מחויבות טוטאלית. את עדיין מגדלת משפחה ועובדת וטרודה. יום אחד תוכלי להזיז את ההרים כשתתפני לגמרי, כולל הופעות. יש לי חברה טובה מיכל בונשטיין, מילדת בית , אולי תוכלי לשלב ידיים איתה . נדמה לי שהיא בארגון או אפילו המנהלת. מלחמתך חשובה ביותר.מירי

  3. רות בלומרט

    את צודקת. והרי אם היולדת מאחרת לביה"ח – עדיין יאשפזו אותה…
    נשים זקוקות לחופש בחירה במצבים של לידה רגילה.
    רות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר