בננות - בלוגים / / סיפורי לידה או סיפורי סבתא
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

סיפורי לידה או סיפורי סבתא

 

 

לפני כשבועיים העביר אליי ידיד מייל שקיבל כחבר של קופת חולים כללית ובו נאמר: "עכשיו את יכולה לשתף את כל העולם ואשתו בחוויית הלידה האישית שלך (בשם מלא או בשם בדוי)" ומפנה לסיפור הראשון (והיחידי דאז):

 

http://www.clalit.org.il/HE-IL/Women/pregnancy/birth+storys/articles/dana_luria.htm

 

האם תוכלו לנחש מראש כמה ממאפייני הסיפור?  בהינתן שמדובר בקופת חולים מסחרית ניתן היה להניח שסיפור הלידה שיציגו כדוגמא (ארכיטיפוס?) יכלול: יולדת נאיבית שחושבת לתומה שתוכל ללדת באופן טבעי; נסיעה לבית חולים, שם תיפגש עם רופאה (דווקא) עם מבט מרחם; אחות-מיילדת סימפטית שעוזרת לה לראות את האור (הוא הוא האפידורל); מצוקה עוברית ובכל זאת מניעת ניתוח קיסרי על-ידי רופאים מיומנים וזוג מלקחיים; וכמובן, אמא על הכיפק, קלילה עם חוש הומור ואסירת תודה לצוות. אם כן, הנחתם נכון. והנה קטע לדוגמא מהסיפור, מפרי עתה של דנה לוריא (בשם מלא או בשם בדוי?) [טעויות הכתיב והתחביר במקור]:


"… אני שומעת בקולה של הרופאה. אני מרגישה בגיהינום, אבל הצוות עוזר לי ואני נתלית בהם כמו באלוהים. עברו שלוש שעות, והטשטוש עשה את שלו – הצלחתי קצת לישון. הרופאה באה לבדוק שוב, ויש בשורות – פתיחה של שלושה ס"מ! אני מתחילה לבכות מרוב אושר.
חדר לידה. יש אלוהים, יש אפידורל. אני לא מאמינה שזה עומד להיגמר. המרדים נראה לי כזה חמוד, כמו מלאך גואל. רותי, המיילדת, אומרת לי: עכשיו תקבלי אפידורל ותלכי לישון, אני כבר אדאג שהתינוק שלך יהיה בחוץ, אל תדאגי לכלום. האמנם? יכול להיות?
ועוד איך. לאחר האפידורל הכאבים חולפים לגמרי. אין כאבים! ובמוניטור הצירים נראים כרגיל. נס. תודה לממציא האפידורל, שינית את פני ההיסטוריה והערמת על אלוהים שקבע שנלד בנים בעצב...

אני מסתכלת על רותי (המיילדת) והיא אומרת לי – סמכי עליי, הוא יהיה בחוץ. ואני סומכת עליה. והוא היה בחוץ. אמנם אחרי ואקום וטיפול מסור של רופאי חדר הלידה, אבל בחוץ. תינוקון קטן, חמוד מעין כמוהו ובמשקל תקין."

 

עד כאן הסיפור. ישנו כמובן סיכוי אמנם קלוש שבכל זאת היתה לכן חווית לידה אחרת. למשל, המיילדת גילתה פחות סבלנות אם כי מן הסיבה שהיא טיפלה בעוד שלוש יולדות בה בעת. או שהמיילדת היתה אכן מאד נחמדה אבל היא היתה בסוף המשמרת שלה וזאת שהגיעה אחריה היתה כבר פחות נחמדה. או שביקשתן אפידורל אבל לא היה מרדים פנוי ועד שהגיע היה מאד עייף וגם ככה היה מאוחר מדי. או שקיבלתן אפידורל אבל הוא לא ממש עזר, זאת אומרת, הוא שיתק אתכן אבל לא את הכאב. או שהאפידורל הוא אשר גרם למצוקה העוברית. או שהרופאה היה רופא והוא התנהג כאילו הוא אלהים. או שאת הניתוח הקיסרי לא מנעו וכך נכנסת לסטטיסטיקה של עלייה באחוז כל שנה בניתוחים האלה בקשר לנשים שהוגדרו כ"סיכון נמוך". או שביצעתן מעשה כפירה מול הדת הרפואית בכלל וילדתן בבית. תנסו להעלות סיפורים כאלה לאתר ונראה אם יפורסמו. מה שכן ההעלאה לא ישירה לאתר אלא דרך מייל. מעניין מדוע.

 

 

 

נ.ב. את האמור לעייל שלחתי בזמנו לעיתון הארץ לפרסום במדור "תוצרת הארץ".  בתשובה נאמר לי "רעיון נחמד לאייטם. השאלה היא אם היו מספיק ניסיונות להעלות סיפורים אלטרנטיביים." בתשובה עניתי  ש"אינני חושבת שתהיה הרבה משמעות בעריכת ניסוי כזה. הרי ברור שמדובר בפרסומת, ואם בכלל יעלו עוד סיפור לאתר, לא יפרסמו את זה במייל לכל חברי הקופה." בכל מקרה, את הסיפור לידה שלי, ששייך לקטגוריה האחרונה כפי שידוע לכם, שלחתי אליהם לפני שבוע. קיבלתי אישור שהוא הגיע ושבקרוב יעלו אותו לאתר אבל עד כה לא עשו זאת. שוב, מעניין מדוע.

 

עדכון: 17.06.10 : עדיין הסיפור שלי לא הולעה לאתר. יש סיפור נוסף שם, עם עוד צוות מעולה שהצילו את המצב:
http://www.clalit.org.il/HE-IL/Women/pregnancy/birth_stories/articles/birth_stories_tavor.htm

 

3 תגובות

  1. אומי יקירה. זה נחמד ומעודד שאת לא מתעייפת!

  2. בהחלט סיפורי סבתא, לפרסום. ויפה שאת לוחמת לאיזון. פרסום הוא תמיד לא אובייקטיבי…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

קטגוריות


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר