בכל זאת

ועל אף הדברים שאמרתי כאן, אני חייבת להסכים עם אביטל ולהודות גם בתחושה ההפוכה, כלומר:

כשסיימתי לכתוב את הדוקטוראט, בריק הזה שנוצר במקום ששכן קודם, חשבתי לעצמי שאלך ללמוד עוד תואר: אנתרופולוגיה, ספרות, פילוסופיה. אחר-כך נזכרתי בכל המבחנים וזה ואמרתי לעצמי לא צריך, אלמד כבר לבד מן הספר.

13 comments

  1. לכן אני רוצה ללמוד משהו (אחרי הדוקטוראט) שהוא באמת "אחר"
    אפיית לחמים, הכנת גלידה איטלקית מפירות העונה, איטלקית, קדרות

    • אני הבטחתי לעצמי לקנות אופהניים, אף פעם לא היו לי, את מאמניה — ואמרתי שאלמד סוף סוף איך לרכב! רציתי גם אינסנטיב טוב לגמור אותו. בסוף יש לי דוקטוראט אבל אופנעיים עדיין לא:)))

  2. אומי, נראה לי שיש לך חויות של הצלחה מבית- הספר ולכן את אוהבת ללמוד ואף מצליחה. וכנראה שפשוט התעייפת וזה לגיטימי.

    יש עניין הפוך כאלה שחייבים להשיג את התואר , יש להם יכולות, אך חויות הלמידה שלהם היו גרועות ( בעבר) והם מסתייגים מהעניין.

    אני כזאת ואף בנותי.
    בעלי ובני הבכור ממש לא.

    כרגע ביתי במדרשיה ירושלמית לומדת, לומדת ורק אומרים לה שהיא נפלאה. אז קשה לה לחשוב על לצאת משם וללמוד מקצוע ושוב להתעמת, באופן מודע או לא, עם השנים בהן למדה.

    היא נבונה ביותר אבל יצירתית מידי בשביל לשבת.
    וגם עברה המון מסגרות לימודיות עד שמצאה את אושרה בחב"ד אור- יהודה.

    נראה לי שהדברים מאד סבוכים.

  3. בינתיים אני רק רוצה להיות כבר אחרי הדוקטורט. את התוכניות כבר יש לי (לפחות אחת מהן כוללת לימודים לעוד תואר, אבל כיפי לגמרי).
    רותפ – הרעיונות הנהדרים שלך הם מסוג הדברים שצריך ללמוד במהלך הדוקטורט, כדי שתהיה שמחה ונפש בריאה מספיק כדי לגמור אותו.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*