אם לאחרונה אני בקושי מוצאת דקה להשאיר כאן קו מחשבה וכבר בורחת חזרה את תוך הלחצים של העולם המאד לא וירטואלי, אפשר לתלות את הדבר בסוף הסמסטר הקרב והשבוע בא. באווירה זו של תקופת המבחנים, מצאתי לנכון להפנות אל עצמי את השאלה הבאה: מצד אחד, את יורדת על הטכנולוגיה; מצד שני, את משתמשת בה על-מנת לעשות כן – הסברי. הנה אם כן כמה תשובות אפשריות: א. אני כפוית טובה; ב. אני אמביוולנטית; ג. אין לדבר על הטכנולוגיה כמקשה אחת (טענת ה-יש ויש); ג. אני צבועה; ד. ברור לי כי לטכנולוגיה יתרונות רבים ומרובים אבל אני מאמינה כי בסופו של יום, אין ארוחות חינם. בהצלחה!
תשובה ב' נראית לי מאוד:
אמביוולנטיות כמחמאה!
הי אומי יקרה. זה המשך של הפוסט ההוא. אני לגמרי איתך. צריך להוסיף:א', ב' ג' וד': כל התשובות נכונות!
נהדר
פרט לכך שאת בטח לא כפויית טובה וגם לא צבועה ,אלא פועלת וחושבת ממניעים כנים, כל התשובות משתלבות היטב. גם אני כך מסרבת לחלק ונענית לאחרים.
אין ארוחות חינם, אהבתי. כנראה שאת צודקת. כבר עכשיו מתחילים לראות את זה, את המחיר שעוד נשלם.