באנגלית משתמשים בדרך-כלל במונח "nurse" על-מנת לתאר את פעולת ההנקה. יש להניח כי הסיבה לכך היא פוריטנית בעיקר, זאת אומרת, במקום להפנות ישירות אל השד-יודע-מה, מדברים על "טיפול" באופן כללי. אף אני מעדיפה את המילה הכוללנית יותר, אם כי מסיבה אחרת לגמרי, והיא שבכך ניתן גם לכלול את שני היצורים האלה שבאו לחיות תחת חסותי (וחולצתי) מאז הלידה, אבל לא תמיד תחת שליטתי. לרגע מלאי חיים, מיד תמצאו אותם סחוטים ומותשים ולפעמים אחד ככה, אחד ככה. לרגע כואבים ומכאיבים, מיד עלולים הם להסב לי רגעים מפתיעים של אושר ושלמות. יש להניח כי ביום מן הימים, כשגם הם יעזבו את הקן, אני כבר אתגעגע אל שני הגורים הפראים האלה.
אומי, מאד אוהבת את הבלשנות הזאת שאחרי הלידה. מעוררת מחשבה.כבר כמה פעמים ברציפות.
תודה איריס 🙂
(עושה קולות עידוד מהיציע)
(עידוד לעבור את גבולות הטעם הטוב כמובן. כל הכבוד על האומץ!)
(מודה לך, רותפ, מאד!)
את כותבת מקסים תמיד ובטעם מצוין.
ואני בדיוק השבוע כתבתי שיר על השדיים שלי.
השדיים שלי
מטונימיה
כשאני במיטבי הם הכי
יפים בעולם
כשאיני, הם כבדים
ומתביישים
בקיומם
אהבתי! פעמיים! תודה לי.
כיף איתך אומי