בננות - בלוגים / / העלייה בניתוחים הקיסריים – הכל באשמת אמא
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

העלייה בניתוחים הקיסריים – הכל באשמת אמא

 

 

 

 

 

הנה הלינק לכתבה שהתפרסמה בהארץ (04.10) על העלייה בניתוחים קיסריים בישראל.

 

 

הנה הלינק למכתה התגובה שלי שהתפרסם היום בעיתון.

 

 

הנה המאמר השלם שלי עליו התבסס המכתב האמור:

 

העלייה ברמת הניתוחים הקיסריים – הכל באשמת אמא?

 

טוב עשה עיתון הארץ שפרסם כתבה נרחבת בדבר העלייה המתמדת ברמת הניתוחים הקיסריים בארץ בעשור האחרון (למעשה מדובר בעלייה על פני שני העשורים האחרונים) וזאת ללא שינוי מהותי ברמות תמותת התינוקות. טוב עשתה הכתבת כשהדגישה לעניין זה את הפערים שבין בתי החולים — יחד עם הימנעותם מליידע את היולדות על מדיניותם בנושא – וכן את הקשר שבין הניתוחים יתרים לבין השימוש הגובר בזירוז למשל. בפועל, הדבר נכון גם לגבי סוגים נוספים של התערבות בלידה, כגון השימוש במוניטור. בתוך כך, ניתן להניח קיומם של מעשים נוספים של הפרת זכויות היולדות – האם משיהו נתקל באיש צוות רפואי המזהיר אישה הרה מפני הסכנות הטמונות במוניטור לפני שמחברים אותו לגופה?

 

למרות הדברים האלה, שתי הסיבות העיקריות אותן חוזרים ומשמיעים הרופאים על-מנת להסביר את העלייה ברמת הניתוחים הקיסריים הן "רצון האישה" ו"הפחד מתביעות משפטיות", כדברי פרופ' אשר שצוטט בכתבה, "הציבור, בגלל התביעות המרובות, הביא על עצמו את הרפואה המתגוננת, והציבור הוא גם זה שמשלם את המחיר בבריאות". במילים אחרות, בכל הקשור לזינוק בניתוחים הקיסריים בשנים האחרונות, "הכל (כרגיל) באשמת אמא". אם כן, הבא נקלקל קצת את המסיבה.

לעניין הטענה של העלייה בניתוחים קיסריים מרצון האם, הנטייה היא לצייר תמונה של נשים "קרייריסטיות", ומכאן גם נרקסיסטיות, אשר בוחרות ללדת בניתוח רק בגלל שהדבר נכנס יפה ליומן העסקים המהודר שברשותן. בפועל, אין עדות לרבבות של נשים הבוחרות בניתוח קיסרי מסיבות אלה. בארץ בכלל, כפי שצוין בכתבה עצמה, רק כ-4% מן הניתוחים הקיסריים מתבצעים על-פי בקשת האם וממעט המחקר הקיים בנושא עולה כי מדובר בעיקר בנשים מבוגרות שהופכות לאמהות ללא בן זוג. תוצאות מחקר זה משתלבות עם מחקר אחר הקושר את עלייה בהזדקקות להתערבות טכנולוגית בלידה בירידה בתמיכה אנושית אותה מקבלות היולדות.  

 

יתר על כן, אם ברצון האם מרבים לדבר, מדוע ממטעים כל כך לדבר על רצון הרופא? המחקרים לפחות מגלים כי נוחיותם של רופאים משחקת כאן תפקיד חשוב — רוב הניתוחים מתרחשים בין השעות 8 בבוקר ל3 אחה"צ, ביום לעומת הלילה, ובימי חול לעומת שבתות וחגים. כמובן גם הכסף משחק כאן תפקיד: מחקרים מחו"ל מראים כי רוב הניתוחים הקיסריים מתבצעים בקרב נשים בנות המעמדות העליונים, וכן כי ככל שמדובר ברופאים פרטיים כך עולה מספר הניתוחים. ניתן להניח כי גם אצלנו הדברים נכונים.

 

ולעניין הטענה בדבר "הרפואה המתגוננת", אין להתעלם מן הבעיות הפילוסופיות שהיא מעוררת, שהרי כל משמעותה הודאה מפורשת מטעמם של הרופאים שהם מתנהגים בניגוד לטובת המטופלות כי יקר להם יותר הכיס. אולם גם מעבר לכך, נשאלת השאלה האם באמת אלה האימהות אשר עומדות מאחורי הגשת התביעות? הרי ידוע כי הסיכוי שרופא ייתבע בשל מעבר לניתוח קיסרי נמוך מהסיכוי שייתבע אם החליט לא לנתח. מכאן ההשארה כי אין היולדות עצמן מדרבנות את הגשת התביעות, שאם כן דווקא היינו צריכים להיות עדים לרבבות של תביעות מצדן של כל הנשים אותן ניתחו שלא לצורך ובניגוד לתחושת הבטן, עם לא בניגוד לרצונן המפורש; אותן נשים שיצאו מבית חולים אמנם עם תינוק בריא ושלם אבל מלוות בתחושות קשות של כישלון, רמיסת כבוד וחדירה לגבולות הגוף.

 

ואם תאמרו שהתביעות נובעות מן העול הכספי שמוטל על בני זוג שנאלצים לגדל ילד עם צרכים מיוחדים בחברה הישראלית, הרי האשמה אם כן רובצת על הממשלה, אשר איננה תומכת מספיק במשפחות אלה. הממשלה אחראית למצב הנדון גם בדרכים נוספות: למשל, היא מסבסדת לידות בתי חולים, כולל ניתוח קיסריים ללא סיבה רפואית, אבל לא לידות מחוץ לבית חולים בכלל. כמו-כן, היא מאפשרת כאמור לבתי החולים להעלים מציבור היולדות מידע בדבר המדיניות שלהם בנושא הניתוחים קיסריים. מכאן שגם נמנעת יצירת תחרות אמיתית שיגרום לבתי חולים להנמיך את רמת הניתוחים. הממשלה גם לא דואגת לכך שיהיו מספיק תקנים במחלקות היולדות למיילדות (ולדולות) שהיו מעניקות יותר תמיכה ליולדות ומנמיכות בכך את רמת ההיזקקות לטכנולוגיה מלכתחילה. נראה כי גם עבור הממשלה משתלם יותר להמשיך להאשים את האמא.

 

15 תגובות

  1. תל אביבית מוחלטת מבחירה

    אומי, תודה על המאמר המרתק. אשמח לשמוע עוד ממחקרייך.

  2. איריס אליה כהן

    אומי, המאמר מרתק, אם כי אני נופלת על הסטטיסטיקה של מי שלא הזדרזו לנתח, וסוחבת צלקות (תרתי משמע)מהעניין.

  3. מרתק!.

  4. אומי, מה הסכנה במוניטור?

    אני ילדתי שני בנים, מעל 4 קילו, רגיל, אך בני האחד, סובל מאד מחגורת הכתפיים, וגמישות יתר במפרקים, ואולי כגבר,, הייתי מונעת ממנו סבל, בניתוח קיסרי.

    אם כי כמוך איני בעניין.

    נושא סבוך.

    וכולנו רוצים וולד בריא.

    אולי הבעיה נעוצה אצל חלק מהנשים לפחות באפידורל, ובחוסר שיתוף הפעולה.

    אני לא ילדתי עם אפידורל.

    • http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2405&blogID=161
      כאן כתבתי על נושא הלידות הללו מזויתי.

    • המוניטור כעקרון יכול לעזור עובר במצוקה ופעמים הוא עושה כן אולם בה בעת הוא עלול לגרום להרבה בעיות. למשל, הוא מכריח את האישה לשכב במשך הצירים מה שעלול להביא להעטה בדופק העובר כך שהוא עצמו גרם לדבר שבא לבדוק. השכיבה גם מקשה על האם להתמודד עם הכאבים ומגביר את הסיכוי שתזדקק למשכחי כאבים עם כל הסיכונים הכרורים בכך. אמנם ניתן ליצור מוניטורים שאינם דורשים שכיבה אבל בפועל בקושי משתמשים בהם. כמו-כן, אף אחד לא ממש יודע מה החשיבות להעטה רגעית בדופק העובר. מעבר לכך, פעמים רבות המוניטור לא עובד טוב ולא אומרים דבר ליולדת או — כמו שהיה לי באחד הלידות — לא מחברים אותו נכון ואז יוצא מידע לא נכון. דווקא במקרה שלי ניצלתי כך, כי אמרו לי שאינני בלידה פעילה ובסוף ילדתי כל כך מהר שלא הספיקו לעשות לי כלום!

  5. צודקת אומי, ואיך בסוף תמיד האמא אשמה, זה הכי קל לא?

  6. מהי הסכנה שבהתחברות למוניטור?
    באשר ל"רפואה מתגוננת" הרי שזו צרתה של חברה מתברגנת עתירת עורכי-דין, ובזה אנחנו, שלא בטובתנו, דומים יותר ויותר לארה"ב.

    • הי גיורא. לגבי המוניטור ראה תשובתי לאביטל לעיל. לגבי הטענה של רפואה מתגוננת, אני מסכימה שהיא קיימת אבל היא אינני יכולה להסביר את הכל. בנסיבות הקיימות נראה שאף משתמשים בה כתירוץ. כל טוב, אומי.

      • לאומי,
        תודה על התשובה.
        לי עצמי היה, כמובן, ניסיון רק במוניטורים ללב, ועל כן לא ידעתי דברים על מוניטורים לעוברים.
        בתשובתך, הדברים נשמעים הגיוניים.
        באשר לרפואה המתגוננת, השאלה מסובכת מאוד.
        כדאי לקרוא את מאמריו של פרופ' יואל דונחין שפורסמט ב"הארץ" על אופן חקירת תקלות רפואיות כדי להבין כיצד אפשר להפחית את הצורך המופנם של הרופאים בהתגוננות.

  7. קראתי – ישר כוח אומי!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

קטגוריות


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר