אתמול ביליתי אחה"צ שלם שרויה בקרב עז עם בתי שחזרה מבית הספר עם המון שיעורי בית בעוד אני מנסה בכל כוחי להתמודד עם התנהגותו הפרועה בלשון המטה של בן השנתיים שלנו. אחרי ההפסד של אתמול, היום נקטתי בטקטיקה הפוכה: הורתי לבת לשמור על הבן ואילו אני עשיתי עבורה את שיעורי הבית. יש מקום לפסוק שמדובר בסידור בלתי מוסרי בעליל אבל מסתבר שהוא יעיל להפליא.
אם תמשיכי בהסדר הגמיש הזה – בסוף יהיו לך 2 ילדים מוצלחים!
יפה אמרת, מי צריך את כל השעורים האלה? הצילו…
גם המורים לא צריכים
להתראות טובה
תודה רבה חנוך וטובה. אני שוקלת לפנות לראשי המחאה החברתית ולבקש שיוסיפו הקלה בעומס שיעורי הבית לרשימת דרישותיהם הצודקים!