הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
שלא תחשבו שההשקעה העמוקה שלי בהכנת סנדוויצ'ים כל בוקר לכל בני המשפחה היא לחינם; אני מקבלת את התמורה המלאה יום יום אחה"צ כשהם חוזרים אלי באותה צורה בדיוק (זאת אומרת, לא בדיוק אותה צורה אבל אותם מרכיבים לפחות) ולפעמים הם מואילים בטובם לסרב לצאת מן הבית בכלל!
במאסטר שף האחרון לימדו איך להכין סנדוויצים. כדאי לך אומי לחפש את הפרק הזה – ואם תכיני כאלה והם יחזרו שגרי אותם מיד אלי. בעצם את מוזמנת לשגר עוד לפני שתנסי אותם על הילדים. להם תקני במבה…
ואצלי, אומי, הם היו מריצים קטעי סטנדאפ על איכות הסנדויצים שלי
את לא לבד
רק אל תאכלי אותם
שאריות זה משמין
הי אומי,
עם הגיל נוספות שעות לימודים, והיום בתי כבר מבקשת בנוסף לכריך גם מגשית לצהרים. זה אומר שניצל, אורז, ירקות, פשטידות ועוד…זה אומר שגם זה חוזר כמובן!:)
לפחות הסנדביצ'ים רואים עולם…ולא מוצאים את דרכם לפח הזבל בכיתה שבמקרים מסוימים יכול להאכיל מדינה קטנה באפריקה.
איזה תגובות מצחיקות ומעודדות:) תודה רבה חברות.
אומי יקרה,
במובן הזה הייתי פשוט איומה.
נתתי לאיתני כסף ואמרתי לו תקנה לך בדיוק את הסנדוויץ שאתה אוהב.
בדרך כלל זאת היתה לחמניה די גדולה גדושה בפסטרמה וסלט כרוב אדום ולפעמים קצת חריף.
את תתפלאי היום איתן הוא אחד מעושי הסנדוויצים המופלאים שאני מכירה. וחוץ מזה פתאום הוא נדלק לי גם על סושי.
אבל הבלאגן, הבלגאן…
חוה
עוד מילה,
פעם לא היו קיוסקים בבתי הספר, את הלחמניה היו מכינים בחנות המכולת השכונתית והיא היתה גם יותר טעימה ויותר טריה.
חוה
מקסים, חוה, תודה!
נפלא. וטוב שאת צוחקת על זה. אותי זה מחרפן.