בננות - בלוגים / / אנורקסיה כבעיה דמוגרפית?
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

אנורקסיה כבעיה דמוגרפית?

 

 

 

 

 

 

 

לפני כמה ימים פורסם בהארץ מאמר אשר דיבר על השימוש בגופה-שלדה של אישה עם אנורקסיה על ידי אחד מבתי האופנה במילאנו בצירוף איזשהי אמרה שכל כוונתה לומר שאנחנו (בתי האופנה) אינם מעודדים אנורקסיה ואף עומדים נגד התופעה. 
בפועל, הרי ידוע כי עצם פרסום תמונה כזאת עשויה רק לעודד נערות ונשים הנגועות בהפרעה לרזות עוד יותר. הראייה, אתרי האינטרנט הרבים הנקראים פרו-אנא (פרו-אנורקסיה) אשר נוהגים לפרסם תמונות כאלה על מנת לחזק את השאיפה לרזון, ובפועל מצאו החוקרים כי ההשפעה של אתרים אלה שלילית ביותר. 
המאמר עיצבן אותי מאד, שהרי הופיעו בו כל הלינקים לכל התמונות השלדיות שרק תרצו. יצא, שהוא עצמו עשה בדיוק את מה שעשתה הפרסומת נגדה דיבר. ובנסיבות אלה החלטתי לא להביא כאן את הלינק.

הלינק אשר החלטתי להביא הוא של מאמר מאותו עיתון שהופיע היום באותו נושא – אנורקסיה וכו' – ועל העלייה שלה בקרב נשים בדויות וגם חרדיות בישראל בשנים האחרונות. 
בקרב אוכלוסיות אלה, העובדה שהמדינה אינה עוזרת במימון הטיפול מורגשת כפליים.

מדי פעם אני מוצאת את עצמי תוהה: אם היה מדובר במחלה שפגעה בעיקר בנערים וגברים צעירים, מלח הארץ והלוחמים שלנו בפוטנציה או בפועל, האם גם אז היו הרשויות מתנערים מאלה שנגועים במחלה ובבני משפחותיהם? 
ואולי פשוט צריכים לנקוט באסטרטגיה חדשה, ולהדגיש שמדובר שמחלה שעשויה למנוע מנשים להוליד ילדים ו/או לצרוח טיפולי פוריות יקרים, ולו מן הסיבה הזאת, כדאי להשקיע בטיפול בה?

 

הינה "גם בדווים חולים באנורקסיה:"

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=913864&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

 

 

 

 

 

5 תגובות

  1. עלה לי רעיון מבהיל
    בהמשך ל"אתמול הייתי אחרת"
    האם יש אפשרות של צריכה מוגברת של מידע (אינטרנט, טלוויזיה וכל מדיה אינפורמטיבית אחרת) גורמת להרעלה קשה ממש כמו ניקוטין, אלכוהול, סמים, סוכר, שומנים וכל דבר אחר?
    האם יכול להיות שאיכות החיים הרגשיים שלנו תוטב באופן משמעותי אם לא נדע את כל מה שאנחנו יודעות?
    אני צרכנית "הארץ" אובססיבית, וגם YNET ומכל הבא ליד
    אני חשופה לתכנים קשים מאוד
    פורנוגרפיה של מידע
    ואני תוהה, אולי אני זקוקה לתהליך גמילה?
    רק להיכנס לבלוג שלך אומי, להיחשף במידה לקשה, ולהיחשף לרוב לתכנים מעוררי השראה, נוגעים ללב?
    כמו עם קפה – לנסות לא לשתות יותר משניים ביום???

    • ניסחתי גרוע מאוד את הסוף של התגובה הקודמת שלי!
      התכוונתי שתהליך הגמילה צריך להיות להיכנס לבלוג שלך אומי
      להיחשף במידה מועטה לקשה אך ההכרחי… ולהיחשף במידה רבה למעורר השראה ונוגע ללב שזה לרוב מה שקורה לי בבלוג הזה
      האם זה יצא ברור יותר הפעם?
      אתמהה

      • רותפ, זה נורא מעניין מה שאת אומרת. לא חשבתי על זה כך. זאת אומרת, ידעתי שאפשר להתמכר ללחיצה על כפתור המידע הזה ובטח שהיו לי תקופות של התמכרות לחדשות. אך עדיין לא חשבתי על המידע הזה בתור חומר רעיל, וזה מאד חזק. אהבתי גם את הרעיון שלך של מעין מסנן מידע. (נורא החמיא לי הצעתך שאעזור בעניין הזה, אך חוששת אני כי לא אוכל למלות את התפקיד כראוי.) שאלה אם דבר כזה יכול להיות בכלל. זאת אומרת, ברור שזה קיים – קחו למשל את מוסד ה" רבי". אך לאנשים שאינם רוצים/מסוגלים להפקיד את החלטותיהם וכו" בידי אדם אחר, גם אם הוא גדול ממנו בתורה ….. אולי כפי שאמרת בסוף, צריך פשוט להמשיך ולהיאבק על מציאת המינון האישי הנכון. דווקא, אם אני חושבת על זה, מה שעזר לי להיגמל קצת מההתמכרות לחדשות שהיתה לי פעם היתה התודעה שבין כה, זה לא שאני רואה מה קורה וכו" אלא אני רואה את מה שמישהו אי שם מאחורי המסך החליט להראות לי.

        • כן, אני צריכה מסנן, וקל לי מאוד להיות מיודעת דרך עמודי חדשות, מוספים, ורשימות תפוצה פוליטיות ראדיקליות לאין ספור
          האמת שאני חושבת שאני בתגובה אלרגית
          קצת כמו עם צריכה מוגזמת של דברים לא בריאים
          כי באמת, להיות פמיניסטית, אקטיביסטית, לעבוד בארגונים פמיניסטיים, ובודאי לחקור מגדר כל אלו מאוד מעודדים חשיפה לתכנים קשים
          מיום ראשון דיאטה!

השאר תגובה ל אומי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר