אמש ניגן בנינו בן השש-עשרה בקונצרט סוף השנה. היה מעולה. רק אחר כך גילינו שהנערים שנחטפו, שניים מהם בני שש-עשרה, נרצחו. הערב היה הבן אמור לנגן בעוד קונצרט סוף-שנה. עכשיו כבר לא נעים כי היום יום הלוויה. אמרתי לי שאני מחויבת לבני וחייבת ללכת (לקונצרט) והלכתי. עשיתי את הדבר הנכון. הוא ניגן על הבמה עם עוד איזה עשרים בני שש-עשרה מרשימים. אבא שלי היה בן שש-עשרה כשברח עם משפחתו מהנאצים.
תודה רבה על הכנות, אומי.
זוועה. גם אני הייתי בארוע שירה כששמעתי ודי מהר היא נפסקה ופרשנו איש איש לאבלו.