בננות - בלוגים / / פרסומת דוחה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

פרסומת דוחה

 

 

בכתיבת מילים אלה אני מנסה לתת ביטוי לתסכול עמוק ואף זעם שאני חשה כמעט מדי סוף-שבוע בראותי את הפרסומת הזאת עבור ארומה. היא מופיעה בעמוד האחורי של מוסף הארץ וכן של עכבר העיר, ולא אתפלא אם היא מופיעה גם במקומות אחרים.

על פני הדברים, מדובר בתצלום אקראי, תמים, חוף הים ביום קיצי. בפועל, ניכר שהיא מבויימת היטב. הרוב המוחץ של האנשים המופיעים בתצלום הן נשים, בגיל הפריון, נעות, כמעט ערומות – המסווה של יום קיצי על חוף הים מסתיר עובדה זו.

מרביתן של הנוכחות מופיעות בתנוחות מיניות למדי – שוכבות על הגב, ברכיים באוויר. אישה אחת נראית כאילו איננה לובשת חלק תחתון בכלל.

רק לתאר אותה תמונה כבר מצמרר.

הבנים הפעם, לשם שינוי, משמשים קישות בלבד, רובם משחקים-שוחים בים.

ילדה אחת ניצבת בחלק הקדמי של התמונה, על ברכיים פרושות, שוב כאילו רק משחקת בחול.

שקלתי לשלוח מכתב למוסף הארץ אך מה אני אגיד, שמכרו את הנשמה? איזה נשמה?

מעניין שלא הכניסו עוד ילדות ערמות לתמונה. כנראה פחדו לעורר את זעמם של ארגוני זכויות הילדים למיניהם. הנשים, אולי חשבו, כבר לא יעשו דבר.

אולי ביחד נוכל בכל זאת לעשות משהו?

 

4 תגובות

  1. אשרינו שהעיתונות בישראל עדיין חופשית פחות או יותר, והפרסומת הנ"ל יפה מאוד. ריבונו של עולם, מה רע בקצת ארוטיקה קייצית על שפת הים?

    • התגובה שלך מעידה על צרות אפקים מחרידה אם בעינייך השישמוש הציני במיניותן של נשים ושל ילדות, זו פרסומת ניפלאה.

  2. אני לא קוראת עיתונים, אז לא ראיתי, אבל אני מאמינה לך אומי, כי רואים את זה הרבה גם בפרסומות בטלוויזיה. כל הזמן. גם שימוש בגוף האשה מעצבן אותי, אבל הכי מחריד אותי השימוש הציני על גבול הפדופיליה בילדים קטנים. זה הורס אותי ממש. כבר נראה לי שכל הפרסומאים הפ פדופילים או משהו.

    אז עניין השימוש הגס בגוף האישה מעצבן כבר שנים, אבל איכשהו נראה לי שאין הרבה מה לעשות. אבל אני כן הייתי רוצה לארגן משהו שיעניק הגנה לילדים מפני פרסומות כאלה. אני הייתי אוסרת שימוש בילדים בסרטי פרסומת בכלל. פשוט בכלל. הם ממש מציגים אןתם לפעמים בפוזות מפתות. זה כבר ממש סדום ועמורה בעיני.

    שוב אני אומרת, מצב האישה עדיין חרא בעולם, גם במערב, והפרסומות הם רק ביטוי לזה שהאישה היא עדיין גוף ואובייקט מיני. אבל אישה היא מבוגרת, שתילחם למען עצמה, שתפעיל שיקול דעת.

    ילד לא יכול. הוריו לוקחים אותו להיות שחקן, המערכת משתמשת בו בציניות. ואין מי שיגן עליו.

    • שמחתי לקבל את גיבוי (וגם שמתי לב שהמגיב הראשון לא הרגיש מספיק נוח בדבריו בכדי להזדהות) אך אינני מסכימה עם יעל לגמרי.
      אני מזדהה עם תחושות הזעזוע מן הניצול של ילדים וילדות בפרסומות. ואני מסכימה שיש בעיה כאן של הורים המאפשרים את השימוש הזה בילדיהם ואילו נשים בוגרות יכולות (כעיקרון) להסכים או לא להסכים בעצמן להשתתף בפרסומת זו או אחרת.
      אך מעבר לכך, באופן כללי יותר, נראה לי שככל שמדובר בתקשורת, לעובדה שנשים בוגרות אין כל כך הרבה משמעות:
      כך, למשל, אני מניחה שעבור נשים העובדות מול המצלמות, אין כל כך הרבה ברירות. אך יותר מזה אני יודעת מעצמי, כאישה שצופה בשימוש שנעשה בנשים, בנו כנשים, אני חשה חסרת ישע לגמרי מול הכוחות האלה.

השאר תגובה ל יעל ישראל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר