הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
היום שלחה אלי חברה לינק למאמר מפחיד עד מאד מאד.
מדובר בתופעה חדשה בארה"ב (איך לא) לה נתנו את השם חיבה (איך לא) ה-מומי ג'וב. ובעברית איך לעבוד על אמא. לא סתם. ממש. עבודה, סכינים, תפרים, לחתוך ולהדביק, ליצור אמא אחרי כאמא לפני האמהות. לי קשה אפילו לכתוב את הדברים. כבר דיבתי כאן על התופעה החוזרת על עצמה בקשר לסוגיות של בריאות האישה: הרפואה (הגברית) הופכת "תופעה" אותה עוברות נשים בלבד למחלה, ואז מוצאים איזה פתרון פלא רפואי או תרופתי, ואז מתברר שהפתרון בעצם מרע עם מצב הנשים. אז זהו, ששכחתי להדגיש כמה הכסף מגלגל את העניין הזה (ואולי כן אמרתי?). בכל מקרה, זה ממשיך. כפי שתראו כאן. לא מספיק שהפכו את הלידה עצמה למחלה, עכשיו הופכים את הגוף הנשי שאחרי הלידה למחלה שצריכה לבוא על תיקונה, באמצעות ניתוחים קוסמטיים כמובן. הקלות הבלתי נסבלת של תיקון הגוף הנשי. הציניות שבדבר מצמרר. הינה הלינק.
והנה עוד פרט מבעית. מכרה שלי שילדה לאחרונה ונתפרה מאוד גרוע, ויצא לה "לא יפה למטה", מתכננת לעבור שיפוץ שיהיה כמו הלפני. לאן הגענו? גם שמה צריך ניתוח פלסטי? למה מי יראה? לאיזה גבר בכלל אכפת? הרי אפילו מראה הלבנים שלנו לא מעניין אותם בדרך לכיבוש.
נראה כי גם זה חלק מתופעה חדשה מחרידה (ראי את הלינק). מדוע הנשים משתפות פעולה???????
http://www.nytimes.com/2007/10/04/fashion/04sside.html?_r=1&ref=fashion&oref=slogin
קראתי ובגלל זה הגבתי. כי אני יודעת על הנתוחים האלה מהטלוויזיה, אבל אף פעם עוד לא נתקלתי בזה בסביבתי הקרובה. עכשיו מילא הצרת ואגינה כדי לשפר את הנאה האישה. אבל סתם מטעמים אסתטיים???? שוב, למה למי אכפת? מי רואה?
ומה נשים משתפות פעולה? כי הן קורבנות אופנה מכל מין וסוג.
נכון!